קורותיו של הקיסר הראשון ג'ימו

עמוד:44

מן הספינה והשיבו מלחמה שערה . במהלך הקרב ירה הנסיך המורד חץ מקשתו , והחץ עופף ופגע בכף ידו של איצוסה . איצוסה הפצוע אמר : "אין זה נאה שאני , צאצאה של אלת השמש , אלחם ופני מול השמש . לכן נפצעתי מחיצו של נוכל זה . אלך , אעקוף אותו , ואבוא אליו כשגבי אל השמש " . עקפו האחים את צבאו של הנסיך המורד , באו אליו מדרום , והיכוהו . אחר כך הגיעו אל ימת צ'ינו , הלא היא ימת הדם , ושטפו את כף ידו הפצועה של איצוסה . אלא שדמו כבר ניגר בשפע , ולא היה אפשר להצילו . איצוסה מת באומרו : " אבוי י מי יכול היה לדעת שאמות מידיו של נוכל זה 1 < במקום בו מת בנו לו בית קבר . הקיסר ג'ימו המשיך במסעו הגדול מזרחה , וכשהגיע לכפר קומאנו , יצא דוב גדול מתוך ההר , התקדם לעברו , ושוב נעלם בתוך ההר . כשהרוב נעלם נפל הקיסר והתעלף , ועימו נפלו והתעלפו כל חייליו . למקום התקרב אדם ששמו טאקאראזושי , ובידיו חרב צלב פלאית . ניגש טאקאראזושי אל הקיסר השרוע חסר הכרה על הארץ , והושיט לו את חרב הצלב . נינה של השמש התעורר ושאל : " כמה זמן ישנתי " ? ולקח לידיו את החרב . בו ברגע נפלו ארצה כל אלי הפרא של ההרים , ולמרות שהחרב הפלאית כלל לא נגעה בהם , היו גוויותיהם מבותרות . מייד לאחר מכן קמו כל חיילי הקיסר על רגליהם . נינה של השמש שאל את טאקאראזושי איך הגיעה חרב הצלב לידיו . האיש סיפר שחלם חלום , ובחלומו נצטווה על ידי האלים לעזור לנינה של השמש בעזרת חרב פלאית . החרב , נאמר לו , תשתלשל אליו מבעד לחור שאחד האלים ינקב בגג מחסן המזון שלו . וכך היה . ועוד נאמר לו , שעליו לומר לנינה של השמש שלא יתקדם אל ההרים בלי עזרה , שכן אלי הפרא השוכנים שם רבים מאוד , והוא

מפה : מיפוי והוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר