אוקונינושי אדון הארץ ומלחמתו בשמונים אחיו

עמוד:23

השניים רק החליפו מבטים , וכבר התאהבו זו בזה ונישאו . הלכה סוסרי הימה אל אביה וסיפרה לו על האל היפה שירד שאולה . סוסאנואו התבונן בעלם , ואמר : " הרי זה האל המכוער של מישורי הקנים " ! הזמין סוסאנואו את אוקונינושי ללון בארמונו , ושיכן אותו בחדר שלא היה אלא קן נחשים . סוסרי הימה רצתה להציל את אהובה ממזימתו של אביה , ומיהרה ונתנה לו צעיף נחשים . "כאשר יופיעו הנחשים " , אמרה לו , "נפנף לעברם בצעיף שלוש פעמים " . ואכן , כשראו הנחשים את הצעיף מתנפנף , רגעו ולא תקפו . סוסאנואו לא ויתר , וחיפש דרך אחרת להרוג את חתנו . למחרת הלין אותו בקן נדלים ובקן צרעות . אלא שסוסרי הימה התערבה שוב , ונתנה לאהובה צעיף נדלים וצעיף צרעות . בעזרת הצעיפים הבריח מעליו אוקונינושי את השרצים . סוסאנואו לא אמר נואש , ירה חץ אל ליבה של קרחת יער גדולה , וביקש מאוקונינושי להביא לו את החץ . כאשר הלך אוקונינושי למלא את מצוותו , הבעיר סוסאנואו את היער מסביב לקרחת , ולאוקונינושי לא היה מפלט . בא עכבר , הצביע על נקודה בקרחת היער , ואמר : '' הפנים חלול חלול והחוץ צר צר . הכה באדמה ברגליך " . צעד אוקונינושי עד למקום שהעכבר הצביע עליו , היכה ברגליו על האדמה , והאדמה פערה את פיה . אוקונינושי נבלע באדמה , ונחבא שם עד שהאש כבתה . בא העכבר , הוציא אותו משם בפיו , ונתן לו את החץ של סוסאנואו . בניו של העכבר השתרכו בעקבות אביהם , ובפי כל אחד מהם נוצה מנוצות החץ . למרות שניצל היתה סוסרי הימה משוכנעת שאהובה מת , וכבר טרחה והכינה את כל אבזרי הקינה והאבל . גם סוסאנואו חשב שאוקונינושי מת , הלך ועמד בלב קרחת היער . אלא שאז ראה לפתע את אוקונינושי יוצא מן היער ובידו החץ . לא היה קץ לאכזבתו של סוסאנואו כאשר הגיש לו חתנו את החץ , והוא בריא ושלם .

מפה : מיפוי והוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר