|
|
עמוד:11
איזאנאגי ואיזנאמי בשאול איזאנאמי הלכה אל ארץ המתים , ואיזאנאגי , מוכה געגועים , הלך אחריה על מנת להפציר בה שתחזור . איזאנאמי שמחה לראותו , ופתחה לכבודו את השער . אמר לה אחיה : "הו , אחותי הצעירה והנאצלה י הארצות שיצרנו יחד לא הושלמו . עוד עבודה רבה לפנינו ! אנא , חזרי י " ענתה לו איזאנאמי : "חבל שלא הקדמת לבוא , שכן כבר טעמתי מתנור השאול . אני רוצה לחזור , אך קודם עלי ללכת ולבקש רשות מאלי ארץ המתים . אנא , אל תביט בי " ! כך אמרה ונעלמה . איזיאנאגי המתין לה עד בוש . לבסוף איבד את סבלנותו . הוא שבר שן משיני המסרק שבשערו , הבעיר אותה בניצוץ משערו , הפך את השן ללפיד בוער , והציץ פנימה אל תוך אפילת השאול . באש הלפיד ראה איזאנאגי את גופת אחותו , והיא שורצת רימה . בראשה של איזאנאמי שכן הרעם הגדול , ובשדיה רעם האש . בבטנה הרעם השחור , ובערוותה הרעם המתבקע . בידה השמאלית הרעם הצעיר , ובידה הימנית רעם האדמה . בכף רגלה השמאלית הרעם המתגלגל , ובכף רגלה הימנית הרעם זקוף הראש . איזאנאגי נבעת מן המראה הנורא , ונמלט מן המקום . איזאנאמי שנחשפה בקלונה זעקה אחריו : "ביקשתי ממך לא להביט בי . אתה ביישת אותי " ! ושלחה בעקבותיו את שמונים הנשים הכעורות של השאול . והיא מתה . במותה נולדו מתוך קיאה וצואתה אלי המתכת והאדמה , המים והיצירה שזה עתה נולדה . איזאנאגי ראה שאחותו האהובה מתה , כעס וכרת את ראשו של אל האש . מגופו כרות הראש של אל האש נולדו שמונה אלים , ומדמו השפוך - שמונה אלים נוספים .
|
|