מבוא

עמוד:11

מדען בעל שם , מסור למקצועו ולמשפחתו , האוהב את מולדתו הרוסית ונופיה ומרוצה מהתערותו בה , הממשיך לכתוב עברית מתוך סיכון רציני לעצמו ולבני משפחתו . נראה שהכתיבה בעברית הייתה לפרייגרזון צורך חיוני , עצם מעצמותיו ובשר מבשרו . יכול היה לבעוט בדת , במסורת ובמידה רבה גם בחלום הציוני - אך לא בשפתו ובספרותו . השפה והספרות נשארו בשבילו עיקר הקשר לעמו . בכל זאת , בשנת , 1934 כשהתגבר הטרור בברית המועצות , כמעט ופסק לכתוב בעברית ולא יכול היה לפרסם את יצירותיו . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא , אולם שוחרר בגלל מצב בריאותו והועבר לעבודה במפעל להשבחת פחם בקרגנדה . שם המשיך במחקר וקיבל מדליה עבור עבודת המחקר שלו . בספטמבר 1943 חזר למוסקבה . פעילותו הספרותית בעברית התחדשה עם תום מלחמת העולם השנייה . הטרגדיה שפקדה את העם היהודי גרמה לו לחזור לכתוב סיפורים שבהם תיאר את המלחמה , השואה והחורבן שעברו על יהדות רוסיה . את מרבית זמנו הקדיש לכתיבת רומן בשם " בדעוך . "המנורה בחלקו הראשון של רומן זה תיאר את החיים בעיירה היהודית האדיץ' ערב השואה . לאחר שהשלטון הסובייטי גרם להרס החיים המסורתיים בה , הצעירים עזבו אותה לערים הגדולות ואילו המבוגרים המשיכו לשמור על שרידיו של אורח החיים המסורתי . בחלקו השני של הספר תיאר את תקופת השואה . חלק זה נסמך על מחקר מקיף ועל עדויות מתקופת השואה שאסף פרייגרזון והוא מהווה תעודה היםטורית ספרותית ייחודית לאירועי האימים של התקופה . בתקופה זו שב פרייגרזון והצטרף לחבורה מצומצמת של סופרים , וביניהם : משה חיוג , יצחק כהנוב > כהן , < מאיר באאזוב ואהרן קריחלי , שנפגשו והמשיכו לכתוב בעברית למרות הסיכון . לחבורה הסתפח צעיר בשם גריגורי גורדון , שלא היה אלא סוכן נסתר של הבולשת הסובייטית > מ . ג . ב . ( . סוכן זה שכנע את צבי פרייגרזון ואת חבריו שישלחו מיצירותיהם ארצה כדי להפלילם . ב 1948 הצליח לפתות את פרייגרזון ואת משה חיוג שישלחו מכתבים ויצירות לארץ באמצעות רופא יהודי שחזר לבולגריה מולדתו . את חיוג אף שכנע לכתוב מכתב בדיו סתרים לדוד בן גוריון . נוסף לכך שלחו בני החבורה בעידודו בקשה לאוניברסיטת מוסקבה לפתוח בה מחלקה ללימודים עבריים . גורדון אסף את כל החומרים המפלילים על הסופרים ושלח אותם לבולשת . שם נפתחו נגדם תיקים שחיכו לשעה המתאימה למימושם . בסוף שנת , 1948 לאחר שנאספו די , "ראיות" החל תור המאסרים . הראשון שנאסר היה משה חיוג , ואחריו יתר בני החבורה . פרייגרזון נעצר בראשית מרס , 1949 הואשם בפעילות אנטי סובייטית וישב בבית הסוהר במוסקבה . חוקריו ניסו להוציא מפיו ראו עליהם להלן : 'מחסגר'ב חיוג , כהן ובאאזוב : ; 29 . 4 . 1957 קריחלי : . 15 . 6 . 1957

הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

אוניברסיטת תל אביב. המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על-שם לאורה שוורץ-קיפ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר