דבר העורכים

עמוד:12

גררמים חברתיים ואחרים : המצוקה החברתית והכלכלית של היהודים , יחד עם המשיכה אל החברה המוסלמית הסובבת , שהייתה עדיין בעלת אופי שבטי . המאמר עוסק גם במשמעות הסמלית והמעשית של תהליך המרת הדת , הן בקהילה היהודית והן בקרב הקהילה המוסלמית , שהמתאסלמים החדשים הצטרפו אליה . לבציון כתב גם על תפקידן של חברות שבטיות בתהליך האסלאמיזציה ( התקרבות לאסלאם הנורמטיבי , ( ובנוסף לכך דן - כפי שנאמר לעיל - באופי המרת הדת הקבוצתית של שבטים , שאמונות ופולחנים ישנים יכולים להתקיים אצלם בו זמנית עם הדת החדשה . ייתכן שיעברו דורות לא מעטים עד שהדת המוכרת כדת הנורמטיבית תאומץ על ידי בני החברה השבטית הנדונה . לבציון אימץ את המונח - ( rrrDnnn ) adhesion שהוצע בספרו המפורסם של אלפרד נוק ( Nock ) משנת - 1933 להבדיל מהמרת דת אמיתית . ( conversion ) המונח adhesion מכורן ליחס בלתי נוקשה ובלתי מחייב כלפי דת ישנה או חדשה . תודעת השתייכות לאסלאם שאינה כרוכה בהקפדה על מצוות מאפיינת את גישתם של הבדווים בסוריה ובמקומות אחרים 1 מצד אחד , הבדווים הזדהו עם האסלאם , אך מצד שני יישום השריעה היה חלקי בלבד והיה משולב בהמשך קיומו של המשפט המנהגי הבדווי . מאמרו של גדעון קרסל מתמקד בשינויים שהתחוללו בחברה הבדווית בישראל בדורות האחרונים . קרסל , הרואה בתושבים הבדווים של רמלה ורמת נגב מקרי בוחן , מראה שבעקבות התיישבותם במקרמרת קבע אימצר הבתרים גישה נורמטיבית יותר לאסלאם , הכוללת הקפדה על תפילה , צום , השתתפות בחג' ואורח חיים מוסלמי באופן כללי . קרסל בוחן את החזרה בתשובה ( או בלשונו ( 'התחרדות' בקרב הבדווים המתיישבים , נושא שזכה להתייחסות בעבודתם של חוקרים נוספים , ביניהם אהרן ליש , שהגיעו למסקנות דומות לאחר מעקב אחר תהליך ההתיישבות של הבדווים באזורים שונים בישראל ובעולם הערבי . המסקנה היא שתהליך ההתיישבות מוביל לתהליך נוסף של התקרבות לאסלאם והתחזקות תפקידה של הדת הנורמטיבית בחיים האישיים והקהילתיים . אולם קרסל מרחיק לכת במידה מסוימת מחוקרים אחרים , שהתמקדו בגורמים פנימיים ומוחשיים לתהליך זה , דהיינו הענקת חינוך דתי לילדים , קרבה למסגדים ולמוסדות דת אחרים וחשיפה כללית לאנשי דת ולנציגים אחרים של האסלאם הנורמטיבי ואף הרדיקלי . התקרבות זו לאסלאם מתרחשת על רקע מצוקות החיים ותחושות של קיפוח , שקרסל מזכיר גם אותם . אולם מעבר לגורמים הללו קרסל רואה את החזרה בתשובה של הבדווים בישראל כחלק מתהליך נרחב יותר בעולם הערבי ובעולם המוסלמי , בין היתר כתוצאה של אכזבה מהמודרניזם ומן האידאולוגיות החילוניות של המאה העשרים . קרסל נעזר בפסיכולוגיה היונגיאנית כדי להסביר את המצוקות הנפשיות של הכדורים בשלהי המאה העשרים , רברחן גם את התמרררת הגדרלות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר