|
|
עמוד:7
שמעון לוי מבוא : הערות על הגדולה ה'ח ת' 0 של בק 0 ושל לוין אין עוד מחזאי עברי שיצירותיו זכו להתייחסות ביקורתית כה רבה ומגוונת בעיתונות הישראלית כמו חנוך לוין . החל באת ואני והמלחמה הבאה בשנת , 1968 דרך שערוריית מלכת אמבנ 1 יה , עבור לתגובות הנסערות על הזונה הגדולה מבבל , דרך התשבחות להילד חולם ואי ההבנה הבסיסית לגבי ההולכים בחושך , וכלה במסע לפולין עם הפקת אשכבה בתחילת קיץ , 2001 שייתועד ודאי גם בסרט . לוין זכה , ולחילופין גם סבל , כמחזאי בלתי מתראיין , ביותר מאלפיים כתבות , ביקורות וכל מיני פיסות דעה ומידע על כתביו , מחזותיו ובעיקר על ההצגות שביים . על לוין נכתבו מחקרים וספרים כגון צחוק וצמרמורת מאת חיים נגיד , וחנוך לוץ על פי דרכו , אוסף ביקורות על הצגות לוין מאת מיכאל הנדלזלץ . ספרו של יצחק לאור על הקומדיה הלוינית אמור להתפרסם בקרוב . במקביל מתרבים ומשתכללים גם מחקרים ומאמרים העוסקים בפואטיקה הייחודית של לוין , בדרמה , בשירה ובפרוזה שלו . בספר זה נכללים מאמרים חדשים על יצירתו של לוין , פרי מחקריהם של אנשים שהקדישו מכשרונם ומזמנם במאמץ ובאהבה ליצירות לוין . הספר כולל גם רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומקיפה , המצורפת ככלי עזר ' . מלבד אחד עשר הכרכים של מחזות לוין , ראו אור ספר שיריו ח" המתים , שני כרכי פרוזה ושני כרכים של מערכונים ופזמונים הכוללים את 2 הסאטירות המוקדמות שלו . עזבונו שבכתובים , תיעודי ההפקות שלו וכשלושים מחזות שעדיין לא עלו על במה אך ללא ספק ראויים לכך מאוד , יוצרים מעין מורשת , מונח שחנוך עצמו ודאי היה דוחה בשאט מבודח של נפש משועשעת . מורשת חנוך אינה רק בבחינת ההווי הייחודי שנוצר בתקופות החזרות על ההצגות שביים , אלא עולם עשיר בדמויות , באסוציאציות , במצבים , "לויניים" בעלי סגנון ומאפיינים ייחודיים הניתנים לזיהוי . חובבי לוין דומים לחובבי מוסיקה , המזהים על נקלה את באך או את מוצרט אחרי שתי תיבות מוסיקליות . מזה כמה שנים מתפתחת גם ביקורת דרמה , תיאטרון ותרבות על יצירת לוין והתחלות של דיון מקצועי , חלקו אקדמי , במחזות שלוין כתב ועדיין לא הוצגו . אחת השאלות המעניינות כיום , אחרי מותו , היא כיצד יש לביים היטב את לוין , אבל אחרת מכפי שלוין עצמו היה מביים את מחזותיו . לפחות כמה מכותבי הדברים המובאים להלן
|
|