|
|
עמוד:13
מצוקתם , האם קיימת מחיצה בין ההורים לילדים והאם ההורים מצליחים למצוא את שביל הזהב אל נפשות הילדים . המשפחה המקראית היא משפחה פטריאכלית המבוססת על קשרי דם ושארות . האבות שולטים על חיי בניהם וגורלם של הבנים מעוצב בידי האבות . הבנים מעצבים את חייהם לפעמים על פי דגם חיי האב ולפעמים בניגוד לדרכו של האב . דרך הצגת מבחר ממגוון סיפורי המקרא , יתבהר כי ישנם דפוסי התנהגות המצויים במעשי ההורים והחוזרים באופן דומה אצל הילדים . במשפחה הפטריאכלית בית האב היא יחידת הישארות המצומצמת ביותר בחברה , והיא כוללת את האב ונשותיו , בניהם הנשואים ובני בניהם . הבת לאחר נישואיה עוזבת את חסות בית האב ומשתייכת לבית האב של בעלה . הבת איננה ישות עצמאית העומדת ברשות עצמה . מצבה של הבת בבית האב משפיע על יחסה אל אביה ואחר כך כפי שניווכח גם על ילדיה . הספרות הפמיניסטית תרמה רבות להגברת המודעות לקולן של הבנות והאימהות בחברה הפטריאכלית . להפתעת הקורא , מתברר כי לא ניכרת מגמה להצניע את הנשים או להשתיקן . ישנן דמויות נשיות רבות המעשירות את תמונת העולם החברתית בתקופה המקראית . לפעמים משמשות הנשים כדמות ראשית בסיפורים ולפעמים כדמות משנית , אך מטבע הדברים ישנה הפריה הדדית בין הדמויות הראשיות לדמויות המשניות . המספר נזהר בכבודן של נשים ומפנה להן מקום נרחב בסוגיית הורים וילדים . אתחקה גם אחר גורלן של בנות ומעמדן המיוחד הנובע מתפיסות חברתיות מושרשות , מעצם טבעו של משטר פטריארכלי . אעקוב אחרי משפחות שבהם נעדרים בנים וישנן רק בנות , כמו במשפחותיהם של לוט ולבן , ובמשפחות שבהן לאב ישנם ילדים משני המגדרים - כמו במשפחותיהם של יעקב ודוד . בין הדמויות שאסקור נפגוש אבות מן התקופה המלוכנית , כגון שאול ודוד , שנחלקים בין תפקידם ההורי לבין תפקידם הציבורי . בתפקידו הממלכתי עושה האב חיל , אך הוא מתגלה בחולשתו בביתו , ביחסיו אל ילדיו . נכיר אימהות ביחסן אל ילדיהן ונתהה מדוע במקרא כמעט שאין תיאור של יחסי אם ובתה . המקרא מציג מגוון רב בתיאור
|
|