פתח דבר

עמוד:10

נשים אסירות . הקמתו לוותה בחששות כבדים . בשנת 1989 פרשתי מעבודתי בכלא על מנת להקים ולנהל את ההוסטל הראשון והיחיד מסוגו בארץ לשיקום אסירות משוחררות . מודל הטיפול בהוסטל נבנה על סמך ניסיון העבודה בכלא , והתבסס על עקרונות הטיפול בנפגעות התעללות מינית בילדות , ועל מודלים של טיפול פמיניסטי שהחלו להתגבש בעולם המערבי . היה צריך לאתגר את התפיסות הטיפוליות המקובלות ואת מערכות החוקים והכללים במוסדות דומים , במיוחד אלה המטפלים בנשים עברייניות או בנערות במצוקה . רוב המוסדות לנערות נוהלו אז על ידי גברים , והתפיסה שלהם גרסה כי מדובר בנערות מופרעות ומרדניות , שיש צורך בשיטות טיפול נוקשות על מנת לחנכן מחדש . העדר ההכרה בפגיעות המיניות שהנערות עברו כרקע למצוקותיהן ולהתנהגותן המרדנית , והעדר ההבנה כי הבריחות מהבית היו עבורן הדרך היחידה להימלט מן ההתעללות בתוך הבית , לא אפשרו לאנשי המקצוע להתאים את הגישה הטיפולית למצוקתן של הנערות . כלא הנשים אוכלס ברובו על ידי נשים צעירות שנשרו ממערכות הטיפול בנערות במצוקה . ההבנות הטיפוליות החדשות אפשרו להמשיג את ההתנהגות המרדנית , העבריינית וה"מופרעת" של הנערות כביטוי של מחאה צודקת נגד הניצול וההתעללות שהן הופקרו להם על ידי בני משפחתן ועל ידי החברה הרחבה , כולל אנשי המקצוע שאליהם הן ניסו לפנות לעזרה . הכישלון בטיפול ובשיקום של נשים שהגיעו לכלא - כפי שתועד בספרות המקצועית - חייב אותנו להמציא דרכי טיפול חלופיות . המשימה הייתה לבנות מסגרת שונה , שתאפשר חוויה מתקנת ומרפאת . החשיבה מחדש הייתה חתרנית ויצירתית - ושמה לה למטרה לפרק אחד לאחד את עקרונות ההיררכיה , השליטה והסדר הפטריארכליים הרווחים בפרקטיקות הטיפוליות המסורתיות . עקרונות אלה מוטבעים עמוק בסדר החברתי וגם בשיח הטיפולי , עד שהם נתפסים כנייטרליים . הם מאדירים שליטה , היררכיה , כוח , ואת סמכות האב , וכל אלה הם הבסיס להבניית ההתעללות המינית בנשים ובילדות . האתגר של בניית הסביבה הטיפולית ( therapeutic milieu ) היה לזהות ולפרק באופן שיטתי דינמיקות של כוח , סמכות והיררכיה ביחסי הטיפול , וליצור מרחב טיפולי חדש שיהווה "מרחב מעבר" , ( transitional space ) שבתוכו יש להימנע משחזור והפעלה מחדש

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר