|
|
עמוד:10
אינם מוכנים להפקיד את ההחלטות בידי , "מומחים" ולקבל את הטענה שאלה יודעים מה טוב בשביל הציבור . היום קיימות כ 10 , 000 עמותות 2 פעילות בתחומים שונים . ברישומים של שתי"ל קיימים כ 1 , 200 ארגונים אזרחיים העוסקים בנושאים שונים , ומתוכם כ 100 התארגנויות העוסקות בנושאים סביבתיים . כל אלה הם התפתחות מרשימה שהתרחשה כולה בעשור האחרון . התארגנויות האנשים יוצרות קהילה תומכת , בעלת כוח פוליטי , חברתי ומוסרי . הן מבטאות את הרצונות והצרכים של החברים בהן , ואת מה שחשוב להם . הן יכולות וחייבות להוות משקל נגד לראייה מקצועית צרה ולשרירות השלטון . התפתחות זו אילצה חלק מהרשויות להבין , כי לא ניתן להתעלם מדרישת הציבור להשתתף בקבלת ההחלטות . בקרב מקבלי ההחלטות יש שהשכילו להבין את ההיגיון והברכה שבכך . אחרים עדיין מתנגדים למצב החדש , ובמקרה הטוב מדברים על שיתוף ברמה ההצהרתית , בלי לתת לכך ביטוי ממשי בפעולותיהם . אנשים בעמדות כוח מרגישים היום צורך לומר , "אני בעד שיתוף , "הציבור גם אם בהמשך הם עשויים להוסיף : "אבל זה קשה , זה לוקח יותר מדי זמן ; ובכלל , מיהו הציבור ? מה הם מבינים בנושאים מקצועיים " ? מכרזי התכנון שמוציא משרד הפנים ורשויות שונות כוללים היום סעיף מיוחד העוסק בשיתוף הציבור , כולל דרישה להציע מומחה לנושא ולפרט כיצד ייושם . לאחרונה התבשרנו , כי מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות שינו את מדיניותם לגבי תכנון הרחבות במושבים ובקיבוצים , והם מאפשרים 3 לתושבים להשפיע על הליך התכנון בהתאם לרצונם . הקורא יכול לתהות על האבסורד , שהשתתפות אנשים בהרחבת יישובם לא הייתה מובנת מאליה עד היום , או לשמוח על שסוף סוף חל שינוי במצב הזה . בהתפתחות זו טמונות גם סכנות , לא רק הזדמנויות . אם מקבלי ההחלטות לא ישכילו להבין את מורכבותו של תהליך השיתוף , את מיגוון השיטות והאמצעים שיש להעמיד לרשות התהליך , התוצאה עלולה להיות אכזבה וכישלון שיטביעו את הנושא בתהום הנשייה למשך שנים רבות . חשוב להבין , שכדי לתכנן ולהפעיל תהליכים של שיתוף יש צורך בידע מקצועי , בשיטות ובכלים . יש ללמוד כיצד לעודד ולהניע השתתפות , וכיצד להקשיב לאנשים ולאפשר להם יותר שליטה בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם . כשם שלא ייתנו לעובד קהילתי . 2 שתי"ל - שירות תמיכה ויעוץ לארגונים לשינוי חברתי מייסודה של הקרן החדשה לישראל . . 3 אבי שמול , הארץ . מוסף הנדל"ן , , 7 . 10 . 2001 עמ' . 2
|
|