|
|
עמוד:7
הבלגה או תגובה במהלך השנים 1939—1936 נסחף הישוב היהודי בארץ ישראל ועמו התנועה הציונית כולה לשני פולמוסים נוקבים וממושכים . פולמוסים אלה נגעו בשאלות יסוד של ההגשמה הציונית והקיום היהודי בארץ ישראל ובבעיות הדוחקות של דרכי המדיניות הציונית ומטרותיה באותן שנים . הפולמוס הראשון היה פולמוס , "החלוקה" לאחר שהוגשו הצעותיה של הוועדה המלכותית ועדת" ) ( "פיל בקיץ . ! 1937 חשיבותו ועוצמתו של פולמוס זה — שחצה את הקווים המפלגתיים והתנועתיים — נבעו מן העובדה שהציונות נתבעה הפעם לענות תשובה חד משמעית על הצעה מדינית רשמית , שכרכה ביחד הקמת מדינה יהודית בטווח זמן נראה לעין עם חלוקה טריטוריאלית של ארץ ישראל המערבית . הפולמוס השני — שהתנהל בישוב באותה עת עצמה —היה ויכוח אידיאי ופוליטי : מהן דרכי התגובה ההולמת והיעילה לאלימות הערבית המאורגנת והמתמשכת , שכונתה בתחילתה בשם "מאורעות" ולאחר מכן "המרד . "הערבי ויכוח זה לא התעורר מיד עם תחילת ה"מאורעות" באפריל , 1936 שכן תחילה לא גיבש הישוב את עמדתו בשאלה מה טיבם של "המאורעות" הפעם , מה תכליתם ומהי מידת הסכנה הנשקפת מהם לבטחונו של הישוב היהודי ולעמדותיו המדיניות . זאב ז'בוטינסקי , מנהיגה של מפלגת הצה"ר ו"ההסתדרות הציונית החדשה" סבר ב 1936 כי מדובר רק בהשתוללות של אלימות שאין מאחוריה כוח פוליטי כלשהו . אין שחר — טען — לאגדה בדבר האיסלאם העולמי העומד מאחורי ערביי ארץ ישראל כ"ענק נורא ואכזר , כולו רותח ( ש ) עוד מעט ויתפרץ וימותת את . "אנגליה אין גם סכנה לעניין הציוני בבריטניה , הרגיע ז'בוטינסקי , שכן "אין עננים ניכרים באופק , "הציוני ואחרי שיימוג עשן היריות יגבר כוחו של מי שידע להפעיל לחץ מדיני בקנה מידה אימפריאלי ועולמי על בריטניה . מתוך יחסו המבטל כלפי כוח הלחץ שיכולים הערבים להפעיל על בריטניה ומתוך הנחה כי הציונות מסוגלת להפעיל לחץ עדיף , ראה ז' ז'בוטינסקי ב"מאורעות" גילוי
|
|