|
|
עמוד:928
רקע באופן היסטורי , קביעת "גיל פרישת חובה" וחיוב סטטוטורי לצאת לגמלאות היו הישגים סוציאליים , ושימשו כאמצעי הגנה מפני ניצול לרעה ופגיעה מהותית בזכויות אדם בסיסיות . גם בישראל נתפסה קביעת הגיל של פרישת החובה כאמצעי הגנתי , ואומצה עוד מימיה הראשונים של המדינה . המיוחד בהסדר הישראלי הוא כי למעט עובדי מדינה ( וקבוצות עובדים ספציפיות נוספות , ( גיל פרישת החובה מעוגן בהסכמי עבודה קיבוציים או אישיים , אך לא בחקיקה ראשית . מציאות חוקית זו , כאשר היא נפגשת עם המציאות של המהפכה הדמוגרפית המאופיינת בעלייה דרמטית בתוחלת ובאיכות של החיים , מעוררת שאלות נכבדות : האם ההסדרה של גיל פרישת חובה בכלל ובחקיקת משנה בפרט מוצדקת עניינית ומבוססת חוקתית ? השאלה סבוכה יותר למעשה , שכן היא כוללת בחובה היבטים שונים שיידונו להלן בנפרד . הפליה על רקע מין המימד הראשון שבלט בתחום גיל הפרישה במשפט הישראלי היה השוני בגיל הפרישה בין גברים ונשים . בעוד שלגברים נקבע גיל הפרישה לשישים וחמש , נקבע לנשים גיל פרישה של שישים בלבד . היסטורית , בדומה לעצם קביעתו של גיל הפרישה , השוני נבע מרצון להגן על נשים וליתן ביטוי להכרה שלנוכח המאמץ והנטל הנוסף המוטל עליהן בתחום עבודות הבית והמשפחה , ראוי ליתן להן את ה"חופש" מנטל העבודה בגיל מוקדם יותר . במציאות המודרנית , ההפליה בגיל הפרישה נהפכה למכשול נוסף בדרך לקידום נשים , לפגיעה מהותית במעמדן הכלכלי ולכלי נוסף להנצחת מעמדן החברתי הנחות . אחד מסימני הדרך במהפכה בתחום זה במשפט הישראלי הוא עתירתה לבג"צ של ד"ר נעמי נבו , סוציולוגית בסוכנות 106 על ההבחנה המושגית בין "גיל פרישה חובה" ( שהינו הגיל שבו ניתן לחייב אדם לפרוש מטעמי גיל ) לעומת "גיל זכאות לפנסיה" ( שהינו הגיל שבו זכאי העובד לקבל פנסיה או קצבות זקנה ) ראו שם , בע' . 3-2 107 לרקע כללי להיסטוריה של גיל הפרישה ראו בן ישראל , לעיל הערה . 101 אל מול פני המציאות המשפטית עומדת גם המציאות החברתית ; המגמה החברתית הכללית היא שיותר ויותר עובדים פורשים בגילאים צעירים יותר . כך , לשם דוגמה , בעוד שבשנת 1985 פרשו 18 . 3 % מהעובדים לגמלאות בגילאים חמישים עד חמישים ותשע , בשנת 1997 עשו כן . 24 ° 0 / המגמה הכללית זהה גם בקבוצות הגיל האחרות . ראו המוסד לביטוח לאומי , לעיל הערה , 14 בע' . 149-148 פרק זה נכתב לפני חקיקת חוק גיל פרישה , , 2004-ד"התשמ ולפיכך אינו מתייחס אליו . עם זאת , המגמות והטיעונים עומדים בתוקפם גם לאחר חקיקתו .
|
|