זקנה וזכויות כלכליות וחברתיות: יחסי־הגומלין בין הזדקנות החברה הישראלית ובין מעמדן של הזכויות הכלכליות והחברתיות במשפט הישראלי

עמוד:905

באופן טבעי , לא ניתן להיכנס במסגרת ניתוח כללי כזה לכל הפרטים השונים והםפציפיים של תוכניות הפנסיה השונות הקיימות במשק , אך חשוב להצביע על כמה בעיות יסוד בתחום הפנסיוני . ככל שהדבר נוגע בהיקף הכיסוי הפנסיוני בישראל , בשל היעדר הסדרה חוקית כוללת , ההערכה היא כי נכון לשנת , 2000 כמחצית מכוח העבודה האזרחי לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני , ואילו בקרב הזקנים בישראל רק כשליש נהנו מפנסיה תעסוקתית כלשהי בשנת . " 1997 כיסוי חלקי וחסר זה ברובד הפנסיוני גורר פגיעה מהותית בביטחון הסוציאלי של הזקנים בישראל וחושף חלק משמעותי של אוכלוסייה זו לעוני ולירידה משמעותית ברמת החיים לאחר הפרישה מן העבודה . ברם , גם אלה שיש ברשותם פנסיה , בטחונם הכלכלי אינו מובטח בשל קשת של מושגים הטבועים במערך הפנםיוני . כך , למשל , לאופן שבו מחושבים " שיעור התחלופה" או "השכר הקובע" יש השפעה ישירה ודרמטית על גובהו של שיעור הפנסיה שבו יזכו הזקנים בפועל . מושג מרכזי נוסף שהגדרתו משפיעה במישרין על הזכאות 31 לסקירה רחבה של התחום ראו ע' כרמי ( עורך ) מערכות הפנסיה , מגמות , הצעות ושינויים ( תשנ '' ט . ( לסקירת מושגי היסוד ראו ד' פלג "הפנסיה - מערכת חברתית או ביטוח אישי" בטחון סוציאלי 33 > תשמ"ט < ; 14 ד' פלג "סוגיות בפנסיה" בטחון סוציאלי 39 ( תשנ"ג ) 32 . 122 ראו ב' סבירסקי פנסיה חובה עכשיו : המלצות הפורום לקידום חוק פנסיה חובה ;( 2001 ) א' זיפקין וב' מורגנשטיין '' רמות הכנסה וכיסוי פנסיוני של הקשישים בישראל" בטחון סוציאלי 35 ( תש"ן < . 45 33 ראו מורגנשטיין , 'ואח לעיל הערה , 14 בע' . 7 נתונים אלה מסתירים פערים משמעותיים בתוך אוכלוסיית הקשישים , במיוחד בין נשים ובין ערבים שלהם יש שיעורי כיסוי פנסיוני נמוכים בהרבה . '' 34 שיעור התחלופה" מציין באופן כללי את היחס שבין רמת ההכנסה של האדם לפני יציאתו לגמלאות לבין רמת ההכנסה הפנםיונית שהוא מקבל לאחר פרישתו . המירב המקובל בישראל הינו 70 ° 0 / תחלופה , וזאת בהנחה של צבירת ותק מרב של שלושים וחמש שנות עבודה . בפועל , עדיין קיים כמובן פער ניכר בין רמת ההכנסה לפני היציאה לגמלאות לבין ההכנסה לאחר מכן , וזאת לאור הגדרת המושג שכר'' '' . "קובע השכר הקובע '' הינו השכר שממנו גוזרים את הישוב שיעורה של הקצבה הפנסיונית . באופן קונקרטי יותר , השאלות המשפטיות הן אילו רכיבים בשכר מובאים בחשבון לצורך החישוב הפנסיוני ואיזו משכורת תשמש בסיס לחישוב הפנסיה ( המשכורת האחרונה לפני הפרישה ? הממוצע של שלוש השנים האחרונות ? ממוצע רב שנתי אחר . (? כמובן שלכל החלטה בנידון יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת על גובה הקצבה הפנסיונית וכן על עלות ההוצאה הכרוכה בתשלומי הפנסיה . יש לזכור כי במקרים רבים בישראל השכר החודשי מעוצב עדיין באופן המוציא רכיבים רבים מבסיס השכר הקובע לפנסיה , דבר המקטין מהותית את שיעור התחלופה בפועל .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר