|
|
עמוד:853
וב"תנאים טובים" יחסית . הכרה בקיומה של זכות יסוד כגון איסור הפליה משמעה , בין היתר , כי טענות נגד של מגבלות תקציב והיעדר משאבים זוכות במשקל מועט יחסית . זאת להבדיל ממצבים אחרים שבהם התביעה אינה מומשגת או אינה מתקבלת כטענה על הפליה , ואזי בתי המשפט מכירים במגבלות התקציביות כטענות הגנה חזקות יותר העומדות כנגד התביעות המועלות לפניהם . מכאן , שככל שיוכלו תובעים להקנות למצוקותיהם משמעות של " , "הפליה כן ירבו הסיכויים שיזכו בסעד בבתי המשפט . אכן , כפי שתואר לעיל , השינוי שהתרחש בתוכנו של המושג "שוויון" במשך השנים , מ"התייחםות שווה לשניים שהם שווים" ( שוויון אריסטוטליאני ) לעבר משמעויות מורכבות יותר : שוויון במובן של שילוב , שוויון כחובה לערוך התאמה , היוו מהלך שנועד בסופו של דבר להקנות לתובעים את היתרונות הקיימים בתביעה בתחום זכויות האדם . אימרו מעתה : אם יהיר , ניתן להראות כי הבעיה שאנשים עם מוגבלות סובלים ממנה הינה , "הפליה" תהיה הזירה המשפטית ידידותית יותר כלפי תביעת התיקון . ככל שנתרחק מהגדרה זו ונגדיר את הבעיה כבעיה של , "צרכים" כן תהיה הפעילות המשפטית מתאימה פחות . על פי ניתוח זה ניתן לנסות להבין את השתלשלות המהלכים שתוארו במאמר . ישנם תחומים שנקל יותר "לקרב" בינם לבין ההגדרות המסורתיות של שוויון באמצעות פיתוח המושג ו"תאומו" - איסור ההפליה - כמוסבר לעיל . בתחומים אלה אכן ניתן להצביע על הישגים ברורים ( כגון עניין בוצר או עניין יתד - שילוב בחינוך המיוחד . ( ייאמר מייד שגם בנושאים מסוג זה מדובר בתהליך מתמשך , שבו הישג אחד מהווה בסיס לפעולה נוספת הנבנית עליו . לעומת זאת , היו תחומים שהתעורר בהם קושי לשכנע את בית המשפט שמדובר , "הפליה"ב אף במובנה המשוכלל ( למשל עניין עמיר , שתואר לעיל , בעניין פתיחת הדירות בשכונת גילה , או עניין שוקר בעניין כפל הקצבות . ( במקרים אלה נרתע בג"צ מלהתערב במדיניות הרשות ונטה להחזיר את העניין לזירה הפוליטית : הכנסת ( בעניין כפל הקצבות ) או הממשלה ( בעניין גובה דמי ההחזקה לדירות בקהילה . ( 103 בעניין מילר , לעיל הערה , 22 בע' , 113 נאמר : "כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות יסוד - וכזה הוא המקרה שלפנינו - משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול . שכן : הרטוריקה של זכויות אדם צריכה להיות מכוסה במציאות המעמידה זכויות אלו בראש סולם העדיפויות הלאומי . הגנה על זכויות אדם עולה כסף , וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית " . כן ראו עניין בוצר , לעיל הערה . 2 104 ראו לצורך השוואה בג"צ 1554 / 95 עמותת "שוחרי גיל"ת" נ' שר החינוך התרבות והספורט פ"ד נ . 2 ( 3 >
|
|