|
|
עמוד:742
פרטית ) . נספח 2 למאמר זה כולל סקירה ( לא ממצה ) של רשת הסמכויות הסביבתיות בדין הישראלי הממחישה את מעמדו הנחות של עקרון השיתוף בדין הסביבתי הישראלי . 42 הדין וחשבון של הוועדה הציבורית מקצועית לקביעת הליכי תקינה להגנה על איכות הסביבה ( נובמבר , 1997 ירושלים , שאומץ על ידי הממשלה בהחלטה 3125 מיום ( 4 . 1 . 1998 מציג גישה מתקדמת יותר ביחס לשיתוף הציבור בהליך התקינה הסביבתי . הדו"ח מציב בין עקרונות היסוד של הליך התקינה את העיקרון של "שקיפות . "והתדיינות לדברי מחברי הדו"ח , "שקיפות והתדיינות בין הרשויות לבין בעלי העניין תשפר את יעילותו ומקובלותו של תהליך התקינה . לכן יש לשאוף לכך , כי התקינה בנושאי איכות הסביבה תיקבע אגב משא ומתן עם כל הגורמים הנוגעים בדבר - בנסיון להגיע להחלטות מוסכמות ככל האפשר , ולאחר קבלת תגובות מן הציבור לתקינה המוצעת" ( שם , בע' . ( 20 אלא שמשקלה המעשי של הצהרת כוונות זו אינו גדול בהיעדר מנגנונים ראויים לשיתוף הציבור וליצירת שקיפות . כך , למשל , אם אין לציבור נציגות בוועדות שמנווטות את תהליך התקינה , וה"שיתוף" מתמצה במתן תגובה על תוצרים שוועדות "מומחים" מפיקות ( מבלי שהרשות תהיה מחויבת לקבל ולו חלק מהערות הציבור או אפילו לנמק מדוע היא נמנעה מלעשות כן , ( המחויבות לשיתוף יכולה ליהפך להצהרה סמלית גרידא , חסרת תוכן מעשי . לצערי , נראה שבמציאות היקפו של השיתוף היה מצומצם . רמז לכך ניתן למצוא בדו"ח הוועדה עצמו , שאינו כולל שום התחייבות למנגנוני שיתוף או שקיפות ( ראו , למשל , הדיון בסדרי התקינה ולוח זמנים מומלץ בע' , 22-21 וכן תרשים הזרימה בעי . < 28 ניתן לעיין בדו"ח באתר המשרד לאיכות הסביבה , בכתובת URL : http : // www . sviva . gov . i 1 ( נושאים סביבתיים / כלכלת סביבה / הליך תקינה סביבתית . ( גם עבודתן של ועדות התקינה , שפעלו במשרד לאיכות הסביבה למן פרסומו של הדו '' ח , אינה מעידה על מחויבות משמעותית לשיתוף הציבור . כך , למשל , עיון באתר המשרד ( לעיל "הליך תקינה ( "סביבתית מלמד כי עד לחודש מאי 2003 פעלו במסגרת הליך התקינה תשע ועדות תקינה : טיפול באריזות ; תקן סביבה לחלקיקים נשימים עדינים בקוטר קטן מ 2 . 5 מיקרון ; מניעת זיהום מים מחוות מכלי דלק ; יישום פרוטוקול מונטריאול ; תקן ישראלי לחשיפת כלל הציבור לקרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו ; RF ערכי הגבה ; תקני קולחים לשימושים השונים ; הטיפול כפסולות מסוכנות ; ושפכי תעשייה ( שפועלת כפורום קבוע . ( רק שתי ועדות מתוכן - טיפול באריזות ותקן ישראלי לחשיפת כלל הציבור לקרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו - RF כללו נציגי ציבור ( במקרה הראשון : המועצה הישראלית לצרכנות , הרשות להגנת הצרכן ואדם טבע ודין ( שפעלה כמשקיפה בלבד ;( במקרה השני ; פרופסור ברוך מודן ופרופסור רפאל קטן . ( אתר המשרד אינו כולל שום תיעוד של הליך ההיוועצות עם הציבור , כך שאין כל אפשרות לדעת אם נערך תהליך כזה , באיזה אופן ומה היו תוצאותיו .
|
|