|
|
עמוד:704
לזכויות האזרח בערעורה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין בורנאה " י , אין זה ברור כלל ועיקר מדוע עוצמת הזיקה שבין קטין להורהו ושבין ההורה לקטין פחותה מזו שבין בני זוג , ונדמה כי ראוי להקנות הגנה לזכות הראשונה באותו אופן ובאותה מידה שהגנה כזאת מוקנית לזכות האחרונה . מכיוון שמשרד הפנים ובתי המשפט קבעו כי זיקת הנישואין מחייבת מתן מעמד בישראל לבן זוג זר המצוי בקשר נישואין עם בן זוגו הישראלי , אין כל נימוק שבמדיניות ציבורית שיש בו כדי להצדיק שלילת מעמד כאשר מתקיימת זיקת הורות . ראוי לאמץ בהקשר זה את ההסדר הקבוע במשפט הבינלאומי , שלפיו , במקרה של פרדה בין בני זוג שיש להם ילדים משותפים ואשר אחד מהם אינו אזרח המדינה , המדינה מחויבת , כחלק מחובת הגנתה על הקשר שבין ההורה לילד , לא לגרש את ההורה הזר ולהעניק לו מעמד חוקי . ד . הזכות לנישואין ( אזרחיים ) במשפט הישראלי לאור המשפט הבינלאומי . 1 הזכות לנישואין והגבלתה הזכות להינשא או ה"חופש" להינשא ולהקים משפחה הינם זכות יסוד ראשונה במעלה שהוכרה כזכות אדם בסיסית במישור המשפט הבינלאומי . סעיף ( 1 ) 16 להכרזה האוניוורסלית בדבר זכויות האדם קובע : "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה , ללא כל הגבלה מטעמי גזע , אזרחות או דת " ... סעיף ( 2 ) 23 לאמנה בדבר זכויות אזרחיות קובע : "הזכות לשאת בן זוג ולכונן משפחה תהיה מוכרת לגבר ולאישה שבגיל הנישואין " . סעיף ( 1 ) 10 לאמנה בדבר זכויות חברתיות חוזר על הקבוע בסעיף ( 3 ) 23 לאמנה בדבר זכויות אזרחיות , ולפיו : ... " נישואין ייערכו בהסכמתם החופשית של בני הזוג המיועדים " . קריאה משולבת של הוראות שתי האמנות וההכרזה מלמדת על מרכזיותה של הזכות לנישואין במסגרת הזכות לחיי משפחה . ברוח מסמכים אלה , וכמו רוב מדינות המערב , גם מדינת ישראל מעניקה את עיקר ההגנה וההכרה למשפחה הגרעינית , זו המבוססת על הזוג ההטרוסקסואלי הנשוי וילדיו . בהקשר זה ראוי להדגיש כי לשאלת הזכות להינשא יש אף השלכות כלכליות מרחיקות לכת ( כגון הטבות מס , זכויות מטעם הביטוח הלאומי , זכויות פנסיה ועוד ;( יתר על כן , מתן הטבות כלכליות או מניעתן הינם אמצעי מרכזי העומד לרשות המדינה לכוון יחידים אל דגמים משפחתיים קיימים המועדפים על החברה . בהעניקה מעמד 133 עע"מ 8569 / 02 בורנאה נ' שר הפנים , הודעת ערעור מיום . 8 . 10 . 02
|
|