|
|
עמוד:650
יהודית , ממילא אין להשוות את מימוש המפעל התרבותי הערבי לזה היהודי , שאחרת יהדותה של המדינה תרד לטמיון . יחד עם זאת , חובה כאמור על המדינה לסייע למפעל התרבותי הערבי במימוש תרבותו . ניתן להכליל ולומר כי על המדינה לסייע למפעלים התרבותיים הלא יהודיים , ולמפעלים התרבותיים של קבוצות מיעוט בתוך המסגרת היהודית , במימוש מפעלם התרבותי . סטייה זו של הפתרון הישראלי מהפתרון הליברלי משליכה גם על נושא הזכויות הקבוצתיות בכל הנוגע בזכות לתרבות . המחויבות בישראל ליהדותה של המדינה הינה קבוצתית . אין זו מחויבות כלפי פרטים , אלא כלפי הציבור התרבותי היהודי הלאומי הדתי . זו מחויבות קולקטיבית . על כן עלינו , בישראל , להיות רגישים במיוחד לזכויות קבוצתיות של בני הקבוצות התרבותיות הלא יהודיות . דברים אלה יפים במיוחד כלפי המיעוט התרבותי הערבי . אם ניישם את ההבחנה שבין מיעוט לאומי לבין מיעוט אתני , הרי שהמיעוט הערבי הוא מיעוט לאומי . מיעוט זה נהנה בישראל , הלכה למעשה , מזכויות קבוצתיות רבות . בהקשר הליברלי הכללי עמדנו על כך שמימוש קבוצתי זה הוא בראש ובראשונה עניין למחוקק לענות בו . בישראל יש מקום לפיקוח שיפוטי הדוק יותר על מימוש מחויבות זו . נפנה לבחון שתי דוגמות לדילמות שעולות לגבי המימוש הקבוצתי התרבותי בישראל . ( ב ) קידום מפעלים תרבותיים בישראל - הדגמת הדילמות ( 1 ) קידום מפעל תרבותי חרדי - פרשת כביש בר אילן אחת הדוגמות הבולטות לסיוע מדינתי בישראל למפעל תרבותי נוגעת בסוגיה של סגירת הכבישים בשבת . סוגיה זו זכתה בדיון משפטי חשוב בעניין בר אילן . באותה פרשה החליט 129 הלכה למעשה ניתן למצוא מחויבות כזו בחוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש , , 1996-ו"תשנ ובחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו , . 1996-ו"תשנ קשה להצדיק חוקים אלה במרינה ליברלית , אך קל כאמור להצדיקם במדינת ישראל . 130 ראו לעיל הטקסט הנלווה להערה 131 . 87 ראו לעניין זה אצל א' סבן "הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי פלסטיני : היש , האין ותחום הטאבו" עיוני משפט כו ( תשס"ב < . 241 סבן מונה במאמרו זכויות רבות , וביניהן פטור משירות צבאי לערבים > שם , בע' , ( 276 ניהול עצמי בתחום החינוך ( שם , בע' , ( 278 ניהול עצמי חלקי בתחום הדת ושם , בעי < 280 ועוד , אך הוא משמיע ביקורת על עוצמתן . 132 לעיל הערה . 52
|
|