|
|
עמוד:590
של השיטה המשפטית קבע בית המשפט כי לכל אדם בישראל מוקנית שורה ארוכה של זכויות יסוד . משמעותה של הכרה זו באה לידי ביטוי בקביעת חזקה פרשנית שלפיה תכלית החקיקה היא להגן על זכויות היסוד ולכבדן , ובביקורת השיפוטית על פעולות שלטוניות שונות הפוגעות בזכויות יסוד אלה . עם זאת , הכרה זו לא הגבילה את ריבונותה של הכנסת , כרשות המחוקקת , לשלול את זכויות היסוד הללו או לפגוע בהן באמירה מפורשת וברורה בחוק . הקבוצה הקנייה היא זו של זכויות האדם החוקתיות . אלה הן הזכויות המעוגנות בחוקי יםוד . במשפט הישראלי נקבע זה מכבר כי לחוקי היסוד יש מעמד של חוקה , ומכאן שזכויות המנויות במפורש בחוקי היסוד או אשר הוכרו כנגזרות מהם בדרך של פרשנות הן בעלות מעמד חוקתי על חוקי , וככלל לא ניתן לפגוע בהן בחוק רגיל ( אלא בהתאם לתנאים שחוק היסוד עצמו מציב . ( יש להדגיש כי ההכרה בזכויות אחדות כבזכויות חוקתיות אינה מבטלת את מעמדן של זכויות האדם הרגילות שהוכרו בעבר כזכויות יסוד ואשר לא זכו עד כה במעמד חוקתי בחוקי היסוד . בפרק זה אבחן את השאלה אם זכות יסוד לקבל חינוך ( כזכות רגילה ) מוכרת בישראל . בפרק הבא אבחן אם זכות חוקתית לקבל חינוך מוכרת בישראל . יש להעיר שאם קיימת בישראל זכות חוקתית לקבל חינוך , אין משקל רב לשאלה בדבר קיומה של זכות יסוד ( לא חוקתית ) לקבל חינוך . לעומת זאת , היעדרה של זכות חוקתית לקבל חינוך אינו פוגע בהכרה בזכות לקבל חינוך כזכות יסוד לא חוקתית , והכרה כזו היא בעלת חשיבות כשלעצמה . 80 באופן מפורט יותר , משמעותה של החזקה היא שיש לפרש את החוק כאילו לא בא לפגוע ברשימת זכויות היסוד המהוות מעין מטרייה נורמטיבית המרחפת מעל דברי החקיקה כולם . ראו א' ברק פרשנות במשפט > תשמ"ג , כרך ב : פרשנות החקיקה ) : 553 "נקודת המוצא החוקתית היבה קיומן ושמירתן של זכויות היסוד במשטר דמוקרטי . ההנחה הנה , כי המחוקק גהראשי או המשני , ( שעה שהוא מוציא מתחת ידיו דבר חקיקה , מבקש לקיים ולשמר את זכויות היסוד . מכאן , שתכליתה של כל חקיקה היא לקיים ולשמר זכויות יסוד ולא לפגוע בהן " . 81 ראו רובינשטיין ומדינה , לעיל הערה , 25 בע' 82 . 927 כפי שנקבע בפסק הדין העקרוני ע"א 6821 / 93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי , פ"ד מט 221 < 4 > ( להלן : עניין בנק המזרחי . (
|
|