הזכות לקבל חינוך - מעמדה והיקפה בישראל

עמוד:581

זכותה של קבוצת מיעלש ( אתנית או תרבותית ) להשפיע על תוכני החינוך : הזכות להשפיע על תוכן החינוך הינה בדרך כלל , בפועל , זכותם של ההורים . הם מממשים אותה , בין השאר , באמצעות ההחלטה על טיב החינוך וזהות בית הספר . עם זאת יש מצבים שבהם הזכות להשפיע על תוכני החינוך מוענקת לקבוצה תרבותית , המאפשרת לחברי הקבוצה להחליט באשר לתכנים הנלמדים בבתי הספר הפרטיים של הקבוצה , שמטרתם לשמור על ייחודה התרבותי מבחינה דתית , לשונית או לאומית > או בבתי הספר הציבוריים שבני הקבוצה לומדים בהם < . בישראל קיימות חקיקה ופסיקה ענפות הנוגעות בזכות להשפיע על תוכני החינוך , במיוחד על ידי ההורים , וכבר בשלב מוקדם באופן יחסי - בשנת - 1994 קבע בית המשפט בתשלום פיצויים בשל הנזק הנפשי שגרם לילדיו כתוצאה מזניחתם ומהפרת חובות המוטלות על הורה על פי סעיפים 15 ו 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , 1962-ב"תשכ ( ראו סעיף 10 לפםק דינו של השופט אנגלרד . ( 47 למאמר הדן בזכויות הקבוצתיות של המיעוט הערבי בישראל , לרבות בזכויות מתחום החינוך , ראו א' סבן "הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי הפלסטיני : היש , האין ותחום הטאבו" עיוני משפט כו > תשס"ב < . 271-269 , 241 שאלה מעניינת מתעוררת לגבי היחס בין ההורים לקבוצה . לכאורה , קבוצה מקיימת בתי ספר פרטיים שבהם נלמדים תכנים שהינם ייחודיים לקבוצה ( דת , לשון , תרבות , מנהגים וכדומה . ( אולם הקבוצה אינה מחזיקה בזכות המשפטית להחליט שהילד יישלח לבתי ספר אלה . לצורך זה יש לקבל את הסכמת ההורים , שרק הם מחזיקים בזכות החוקית הפורמלית לקבל את ההחלטה אם לשלוח את הילד לבתי הספר של הקבוצה או לבית ספר אחר ( פרטי או ציבורי . ( לכאורה , ככל שהדבר נוגע בקבוצה בעלת זכויות כאמור , הזכות להשפיע על תוכני החינוך מתחלקת בין ההורים לקבוצה . מבחינה פורמלית , אין לפנינו התנגשות בין זכויות , שכן המלה האחרונה לגבי חינוכו של הילד נתונה להורים . אולם למעשה , ככל שהדבר נוגע בהורים שהם חברי קבוצת מיעוט תרבותית , לזכות ההורים אין משקל רב . ברוב המקרים , אם ברצונם של ההורים להישאר בסביבתם הטבעית ובמסגרת תרבותם , אין הם יכולים לבחור בחירה אמיתית הסותרת את זו של הקבוצה . לכן , מקום שקיימת קבוצה דתית תרבותית או לאומית , הזכות של הקבוצה הינה דומיננטית יותר בדרך כלל מזכותם של ההורים ( אף כי , כאמור , הזכויות אינן מתנגשות באופן פורמלי . ( עמד על כך המלומד Barry בהקשר בתי הספר הפרטיים של הכנסייה הקתולית הרומית , ראו . Barry , supra note 43 , at p . 207 48 ראו למשל סעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי , 49 . 1953-ג"תשי ראו ס' גולדשטיין וו' לדרר "חופש הפרט בבחירת בית הספר מול שוויון ואינטגרציה : מגמות בפסיקתו של בית המשפט העליון" מגמות - רבעון למדעי ההתנהגות לו > תשנ"ד ) . 185

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר