|
|
עמוד:54
בתי המשפט . אנו מכירים בדרך כלל בעובדה כי השלכותיה של המחויבות לשוויון בשיטת הצדק החברתי שלנו אינן מחייבות הכרעה כזו או אחרת בנוגע להסדרים ספציפיים . זאת ועוד , הזכויות החברתיות הכלכליות שאנו מדברים עליהן אינן , בעיקרן , זכויות לחלק שררה או להקצאה שררה , אלא זכויות לרמת חיים , בריאות וחינוך נארתים , אין לטעון כי הזכות ליחס שווה אינה מטילה מגבלות חשובות על ההסדרים הקיימים בחברה נתונה . אולם בדומה לחירות ולקניין , השוויון לבדו אינו יכול להכריע בסוגיות אלה . ו . בעיות חברתיות כלכליות חמורות ומשטרי דיכוי עד כה בחנתי טיעונים בעד הוצאתם של עניינים חברתיים כלכליים אל מחוץ לתחום של זכויות האדם , או לחלופין , בעד העדפתן של זכויות אזרחיות פוליטיות על זכויות חברתיות כלכליות . ברם , יש גם התומכים בעליונותן של זכויות חברתיות כלכליות על זכויות אזרחיות פוליטיות . ממשלות ומנהיגי דת במדינות רבות , בעיקר בעולם השלישי , מביעים התנגדות ללחצים הבינלאומיים לכבד את הזכויות האזרחיות הפוליטיות של אזרחיהם , וטוענים לעדיפות מערכות של סולידריות ושליטה הדרושות , לטענתם , לשם שימור התרבות המקומית וכדי לאפשר את החיים באיזורים מורכבים ומוכי עוני . התנגדות זו אינה מנוסחת בדרך כלל 41 המחויבות לעקרון השוויון אינה מובילה להכרעות מסוימות כאשר השוויון נתפס כזכות אדם . יש שיטענו כי בחברות מסוימות , המחויבות לשוויון אכן מחייבת ( או פוסלת ) הסדרים מסוימים . בהקשר זה מעניינות הכרעותיהם של בתי דין בינלאומיים המבקשים להעניק ל"שוויוך משמעות הגוברת על ההסדרים של חברות מסוימות . ראו למשל : . U . K ., Judgment of 27 Sept . 1999 ( Eur . Ct H . R . ) Lustig-Prean v . עמימות השלכותיהם של החירות והשוויון יוצרת שאלות מוסדיות מעניינות במערכות הפנים מדינתיות . אני סבורה כי הם היו קוראים למדיניות של ריסל / שיפוטי מהסיבות שמובהרות על ידי הולמס , בין היתר , בדעת המיעוט שלו בעניין df sion 1 supra note 26 וברבים מכתביו . כמו כן , ראו : . 843-883 R . Gavison "Holmes' Heritage : Living Greatly in the Law" 78 B . U . L . Rev . ( 1998 ) ריסון מעין זה יכול להוביל לתוצאות פרוגרסיביות כאשר בית המשפט מתבקש לפסול הסדרים פרוגרסיביים ( כגון הפליה מתקנת ) או להנציח תוצאות שמרניות כאשר הוא מתבקש להצהיר על אמצעים פרוגרסיביים ככאלה המתחשבים מהחוקה .
|
|