בריאות בישראל: בין זכות למצרך

עמוד:525

מדובר בזכות אדם חברתית , דהיינו התבטאויות המתקרבות לאמירה כי מדובר בזכות חוקתית מבלי להגיע לאמירה זו במלואה ; ( 3 ) פנייה לזכויות המעוגנות בחוק זכויות החולה בפסיקה העוסקת בתרופות הדרושות במקרי חירום , כגון בעניין ארנון . פםקי דין אלה של בית הדין לעבודה מעלים שאלה קשה , שמחזירה אותנו לדילמות שהועלו בפתחו של מאמר זה : כיצד ניתן להכריע בסוגיית הבריאות מזווית של זכויות במקרה אינדיווידואלי המובא לפני בית משפט כאשר מדובר בקבלת הכרעות תלויות הדדית ? ניתן בהחלט לטעון כי בית הדין הרואה לפניו מקרה מסוים , לעיתים קורע לב , אינו מסוגל לראות את התמונה הכללית של האיזונים , השיקולים וסדרי העדיפויות הניצבת לפני הגורמים השונים , לרבות הוועדה להרחבת הסל , וכי הפנייה לרעיון הזכויות מובילה להכרעות במקרים אינדיווידואליים על חשבון ראיית התמונה הכללית . אכן , הושמעה הטענה שבית הדין אינו עומד בדילמה הקשה שחברי ועדת הסל עומדים בה , שבה הכרה בטכנולוגיה אחת משמעותה , לעולם - כל עוד קיים מחסור תקציבי תמידי - העדפתה על חשבון טכנולוגיה אחרת . הפנייה לחוק זכויות החולה במקרים מספר יכולה להעיד על בעייתיות זו : בתי המשפט פונים לחוק העוסק בזכויות החולה האינדיווידואלי כדרך לעקוף בה את חוק ביטוח בריאות העוסק במבנה הקולקטיבי . אבל למרות ביקורת זו , יש לדעתי לברך על פנייתו של בית הדין לעבודה לשיח הזכויות , כפי שתואר כאן , וזאת במציאות הקשה שבה אנו חיים , שבה המחויבות של המדינה לנושא הבריאות מתערערת ומצטמצמת , מימון סל הבריאות נשחק , ואין כל מנגנון מובנה לעדכון ראוי של סל הבריאות . ידוע לנו כי אך בשנת 2003 הוחלט לא לכנס כלל את ועדת הרחבת הסל , ורק לאחר שהוגשה העתירה לבג"צ כונסה הוועדה , ובינתיים לא הוקצו הכספים למימון התרופות שהוועדה החליטה על הצורך להכניסן לסל . במציאות שבה ייתכנו עדכון והרחבה מינימליים , אם בכלל , של הסל בשנים הקרובות , ולנוכח סימני שאלה מסוימים שעלו לגבי עבודת הוועדה , יש צורך בביקורת על המערכת שתבחן את הנושא מזווית ראייה של שיח זכויות . התייחסות רצינית לזכויות לחיים , לגוף , לבריאות ולשוויון מחייבת בחינה במקרים המתאימים של החלטות משרד הבריאות וקופות החולים לגופן ; בוודאי כאשר מדובר בדברים החיוניים ביותר , הנופלים לגדר התחייבויות הליבה של הזכות , כפי שנידון בחלק ב < 4 > לעיל . בתנאים הנוכחיים נראה כי רצוי שבתי הדין יבחנו את ההחלטות מהזווית של 221 לעיל הערה 222 . 204 ישראלי וחיניץ , לעיל הערה 223 . 149 קופ , לעיל הערה 224 . 129 סבירסקי , לעיל הערה . 160

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר