|
|
עמוד:428
הממשלה לשקול ולקבוע מדיניות ומותירה לה שיקול דעת רחב לגבי הדרכים למימוש הזכות , נותר עדיין תפקיד לבתי המשפט . העיקרון של הפרדת הרשויות בדמוקרטיה מתיר , ואף מחייב , להתערב לפחות כדי להזכיר לממשלה את חובתה האמורה . בהנחה מינימליסטית זו לא יקבע אומנם בית המשפט בעצמו כיצד על הממשלה לפעול , אלא רק ימנע אותה מלהתעלם , לעצום עיניים או להתנכר לחובתה . אפילו תפיסה מינימליסטית ביותר לגבי תפקיד המערכת השיפוטית מתיישבת איפוא עם ההכרה העקרונית בעצם השפיטות של זכויות חברתיות . כל בתי המשפט המנהליים בכל שיטות המשפט הדמוקרטיות נזהרים לא לשים עצמם בנעליהם של בעלי הסמכות המקצועית , אולם אין הם מתבטלים מפניהם , ואלה אינם חסינים מפני ביקורת שיפוטית . ראינו שהדגם של הזכות לתנאי קיום נאותים מותיר מקום משמעותי לשיקול דעת של הממשלה בעיצוב תוכנה של הזכות . אכן , תוכנו של שיקול הדעת האמור ראוי שיושפע מן ההליך הפוליטי . אולם עמידה על עצם קיום החובה להפעיל את שיקול הדעת ועל ההיבטים הצורניים של אופן הפעלתו הם בוודאי עניין לביקורת שיפוטית . תפיסה פרוצדורלית של התפקיד השיפוטי מתיישבת גם עם שימוש במכשיר של אכניידרך . ( benchmarks ) הממשלה אינה חייבת רק לתכנן ; היא חייבת גם להגדיר לוח זמנים ואבני דרך לקראת השגת המטרה . ראינו שיש כלים מתודיים לכך בתחום הבטחת הצרכים האנושיים הבסיסיים . הקורא הישראלי אינו צריך להיות מופתע . בשנים האחרונות מוגשות לבג"צ עתירות רבות שעניינן חיוב המדינה לספק שירותים חברתיים . ארגון עדאללה , שהוא עמותה לקידום זכויות האזרח של המיעוט הערבי בישראל , רשם לעצמו בעשור האחרון שורה של הישגים כאשר הביא בעזרת הבג"צ לידי הקמת מרפאות ומוסדות חינוך במגזר הערבי . המועצה לשלום הילד , אף היא עמותה לבר ממשלתית , הביאה בדרך דומה לידי הקמת "מעון נעול" למגזר הערבי ( הכוונה למוסד סגור להחזקת עבריינים קטינים במקום בית סוהר המשמש לבגירים . ( ברוב המקרים האלה הושגה התוצאה ללא פסק דין מנומק . היה די בכך שבג"צ אילץ את הרשויות לקבוע תוכנית ולוח זמנים ועמד מקרוב על ביצועה . במקרים כגון אלה העתירה נותרת בדרך כלל תלויה ועומדת , ופרקליטות המדינה נדרשת לדווח על ההתקדמות מזמן לזמן , ברוב המקרים זה סעד יעיל : העתירות נמחקות בלא פסק דין עקרוני , אך לאחר השגת יעדן המעשי . הטכניקה קיימת איפוא והיא נעשתה והפכה מקובלת בישראל עוד לפני שנתנו לכך עוגן שיטתי . 65 . C . Fabre "Constitutionalising Social Rights" 6 J . Polit . Phil . ( 1998 ) 263 , 280-283 64 על זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות של הערבים בישראל ראו מ' דאלל "חברה , כלכלה ומשפט : הרהורים , "ביקורתיים המתפרסם בקובץ זה .
|
|