|
|
עמוד:333
המופקדים על קידום והגנה על זכויות אדם , ובראשם הוועדה לזכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , פיתחו תורה פרשנית סדורה של קריאת הזכויות , ויצקו בהן אגב כך תוכן קונקרטי בעל משמעות אופרטיבית . מכאן שמעמדן של הזכויות החברתיות בדין הבינלאומי עדיף על מעמדן בדין הפנימי של מדינות רבות בעולם , ובכללן ישראל : לא רק שקיימת הכרה משפטית ברורה במעמדן של זכויות חברתיות רבות בזירה הבינלאומית ( וכזכור , בשיטת המשפט הישראלית טרם הוכרו רבות מן הזכויות מפורשות , ( קיימת פרקטיקה ענפה המאפשרת לקבוע את היקפן של הזכויות ולגזור מהן הכוונת התנהגות מפורשת למדינות החברות באמנה ( ובקשר לחלק מן הזכויות הנחשבות לזכויות מנהגיות - בנוגע לכל מדינות העולם . ( על בסיס אבחנה זו אעבור לבחון את השימושים הפוטנציאליים שניתן לעשות באמנה בדבר זכויות חברתיות , כמו גם בנורמות מקבילות השאובות ממקורות אחרים של משפט בינלאומי , בדין הישראלי , במסגרת התדיינות לפני בית משפט ישראלי . ה . אפשרות השימוש בסטנדרטים בינלאומיים בנוגע לזכויות חברתיות בהתדיינות לפני בתי משפט ישראליים כפי שציינתי בראשית המאמר , קיים פוטנציאל ניכר לחפיפה נורמטיבית בין המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי בכל הנוגע בהגנה על הזכויות החברתיות של תושבי ישראל . זכאותם של תושבי ישראל לשירותים חברתיים מוסדרת בפועל על ידי האמנה בדבר זכויות חברתיות ואמנות אחרות שישראל צד להן , וכמובן על ידי הוראות רבות של הדין הישראלי . באופן טבעי , החלתן במקביל של שתי מערכות נורמטיביות על אותה מערכת יחסים בין הפרט למדינה מעלה את שאלת יחסי הגומלין בין הדינים , בפרט בסיטואציות של שונות ביניהם . שאלה זו יש לבחון משתי זוויות : הזווית הבינלאומית והזווית הפנים מדינתית . במילים אחרות , כיצד יתייחסו בתי דין בינלאומיים או גופים בינלאומיים אחרים לחוסר האחידות הנורמטיבית , וכיצד יתייחסו לעובדה זו בתי משפט ישראליים . באשר לשאלה הראשונה , התשובה פשוטה למדי . בבתי דין בינלאומיים חל אך ורק המשפט הבינלאומי , וזאת משום שמדינה אינה יכולה להסתמך על דיניה שלה כדי לחמוק מחובתה לקיים התחייבות בינלאומית שנטלה על עצמה . עם זאת , אין זה נכון לומר כי הדין הפנים מדינתי חסר כל רלוונטיות מנקודת הראות הבינלאומית . במקרים שבהם המשפט הבינלאומי מחייב אימוץ 148 ראו : . Free Zones , supra note 9 , at p . 120
|
|