|
|
עמוד:311
איפוא כי ההכרזה יצרה זיקה , שאינה קיימת במפורש בכל הנוגע בזכויות האזרחיות , בין קצב יישומן של הזכויות החברתיות לבין קיומם של משאבים כלכליים מספיקים בידי המדינה - בין שהם שאובים ממקורותיה שלה ובין ממקורות חוץ מדינתיים ( סיוע בינלאומי . ( כפי שנראה בהמשך הבחנה זו נשמרה ואף התחדדה בשנת - 1966 המועד שבו גובשו שתי אמנות זכויות האדם המרכזיות . על אף חשיבותה כמסמך הבינלאומי המפורט הראשון בנושא זכויות האדם , יש לזכור כי ההכרזה האוניוורסלית בדבר זכויות האדם סבלה מליקויים בסיסיים אחדים שפגעו באפקטיביות שלה . כפי שצוין לעיל , ההכרזה לא היוותה , לפחות לא במועד עריכתה , דין מחייב , אלא ניסחה סטנדרטים שנועדו לשמש בגדר דין רצוי . מעבר לכך , ההכרזה ניסחה את רוב הזכויות באופן עמום ביותר , שאינו מספק למדינות הכוונת התנהגות של ממש . כך , למשל , קבע סעיף 25 להכרזה , הדן בין היתר בזכות לבריאות , כי לכל אדם : . medical care " standard of living adequate for the health and well-being of himself ... including ... " the right to a נדמה כי נוסח כזה מותיר בידי המדינות "מתחם פרשני" בלתי מוגבל , העלול לרוקן את הזכות מכל תוכן . לבסוף , ההכרזה נמנעה מליצור מנגנונים כלשהם לאכיפת הזכויות ( דבר שאינו מפתיע לנוכח מעמדה הבלתי מחייב של ההכרזה . ( מכל האמור עולה כי ההכרזה נועדה לשמש הצהרת עקרונות בלתי מחייבת , בעלת משמעות משפטית מוגבלת ( דבר המסביר , בין היתר , את התמיכה הרבה שבה זכתה בשנת 1948 א עם זאת , כפי שצוין לעיל , כוונה זו לא התגשמה בפועל במלואה , שכן רבות מהוראות ההכרזה נעשו ככל הנראה , במרוצת השנים , לדין מנהגי מחייב . . 2 אמנות זכויות האדם של שנת 1966 זמן קצר לאחר שאומצה ההכרזה האוניוורסלית בדבר זכויות האדם החלו גופי או"ם שונים ( ובראשם נציבות זכויות האדם , שהוקמה בשנת ( 1946 לפעול לניסוחה של אמנת זכויות אדם ש"תתרגם" את הוראות ההכרזה לשפה משפטית , תכלול פירוט נרחב יותר של . on Human Rights ( Boulder , 1987 ) 1 , 22 ( London , G . Alfredson & A . Elde eds ., 1999 ) 3 , 10 ; H . Tolley The U . N . Commission Declaration on Human Rights" The Universal Declaration on Human Rights Forsythe , supra note 37 , at p . 38 ; A . Samn 0 y "The Origins of the United Nations 55
|
|