|
|
עמוד:306
היררכיה קבועה מראש בין קבוצת הזכויות האזרחיות לבין קבוצת הזכויות החברתיות מבחינת חשיבותן . למעשה , קבוצות הזכויות תלויות במידה רבה זו בזו מבחינת אפשרות יישומן , ומקובל לראות בהן חלקי פסיפס היוצרים מכלול שלם אחד משותף . אדם נטול חינוך אינו מסוגל לעשות שימוש יעיל בזכותו הפוליטית לבחור . באופן דומה , ללא זכות הגישה לערכאות יתקשו רבים לממש זכאותם לתנאי עבודה הולמים . מכאן שיש רגליים לטענה כי מעמדה הנחות של קבוצת הזכויות החברתיות כולה בשיטת המשפט הישראלית ( כמו גם בשיטות משפט פנימיות רבות אחרות ) אינו מייצג דין רצוי . על רקע דברים אלה אני סבור שיש חשיבות רבה לבירור עמדתו של המשפט הבינלאומי בנוגע למעמדן של הזכויות החברתיות . ראשית , ישראל הינה צד לשורת אמנות בינלאומיות העוסקות בהגנה על זכויות אדם בכלל ועל זכויות חברתיות בפרט . כאמור לעיל , להתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל יש מעמד נורמטיבי מסוים בשיטת המשפט הישראלית , ובהמשך המאמר אפתח את הטענה כי מכוח מעמד זה ניתן לקלוט זכויות חברתיות המוכרות במשפט הבינלאומי למשפט הישראלי שבו הן טרם זכו בהכרה נאותה . מכאן שהזכויות החברתיות המוכרות על ידי המשפט הבינלאומי הינן חלק מן הדין החל בישראל ( הגם שהיקף התחולה שלהן צנוע למרי . ( שנית , המשפט הבינלאומי מייצג מודל שונה של יחסים בין זכויות אזרחיות לזכויות חברתיות מזה המקובל בישראל ( ובמדינות רבות אחרות . ( על פי המודל הבינלאומי , יש להתייחם לכל זכויות האדם כאל זכויות שאינן בנות חלוקה , ( indivisible ) ומכאן , זכויות המצויות כולן במעמד נורמטיבי זהה ( הגם שיש כאמור הבדלים בין רמת חשיבותן של זכויות שונות , מבחינה ערכית . ( מודל זה צריך לשמש , לדעתי , כמקור השראה לשיטת המשפט הישראלי , " ולאורו יש להשלים את מלאכת העיצוב של החוקה הישראלית . שלישית , מעמדן המוכר של הזכויות החברתיות במשפט הבינלאומי הוביל ליצירת טקסטים נורמטיביים המגדירים את הזכויות ותוחמים את היקפן , לפרקטיקה שיפוטית ואחרת הנוגעת בדרך יישומן ולספרות ענפה הדנה בהן . אשר על כן ניתן ואף רצוי להסתייע במשפט הבינלאומי כסוג של משפט משווה לשם פרשנות הדין הישראלי . מעבר לכך , טענתי היא כי 31 לדיון בנושא ראו גביזון , לעיל הערה . interdependent and interrelated ") A / CONF . 157 / 23 ( 1993 ) ( "All human rights are universal , indivisible and Vienna Declaration and Programme of Action , 25 June 1993 , art . 5 , UN Doc . 32 . 10 ראו גם : 33 . 25 Basic Rights : Subsistence , Affluence and US Foreign Policy ( Princeton , 1980 ) 24- Craven , supra note 11 , at p . 13 ; H . Shue ראו גם מאמרה של גביזון , לעיל הערה . 10
|
|