|
|
עמוד:257
מכין ועונשין [ מוסד שיפוטי , [ וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה [ עזרה סוציאלית , [ ובית הכנסת [ דת , [ ובית המרחץ , ובית הכסא , רופא , ואומן [ בריאות וגיהות , [ ולבלר ומלמד תינוקות [ תרבות וחינוך " . [ ( ה ) קופת השותפים לעומת קופת הציבור אולם מטרות הקופה הציבורית שמנינו מקיפות רק את הצרכים הדחופים ביותר של העני - צורכי החירום - כי גם אחרי קבלת הסיוע , העני נותר עני , שהרי מי שאין בידו נכסים שהוא יכול להתפרנס מהם שנה אחת ברמת חיים מינימלית נקרא עני , ומצווה להשלים את חסרונו . השלמת החסר אינה באחריות הציבור , אלא היא אחריותו האישית של כל אחד ואחד מבעלי האמצעים , כל אחד כפי יכולתו ולכל עני על פי צרכיו . עם זאת אין להטיל את החובה לעזור לעני מסוים על פלוני ולא על אלמוני , שגם הוא מצווה לתת צדקה . לכן נהגו היחידים להצטרף ולגבות כספים מכל הציבור כנדבת ליבם > או בהתאם למה שנפסק עליהם לתת , ( בין לקרן צדקה כללית שיתפרנסו ממנה הנזקקים על פי צורכיהם המזדמנים ובין בדרך של מגבית לצרכים מסוימים . דומה איפוא שיש להבחין בין "הקופה" שדיברנו עליה לעיל לבין הקרנות שאינן חובת הציבור , אלא חובתם של יחידים המצטרפים יחד לקיים את מצוות הצדקה המוטלת על כל אחד מהם באופן אישי , כפרט . לפי זה , גבאי קרן הצדקה מוסמך , ואף חייב , אם תקציב הקרן מאפשר זאת , לחלק את הכסף על פי צרכיו המיוחדים של העני . כך , לדוגמה , המשנה מדברת על גבאי צדקה המשיא את היתומה , וקובעת את שיעור הנדוניה שהוא צריך לתת לה : ] " גבאי הצדקה ] המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמישים זוז [ לנדוניה שלד . [ , אם יש [ כסף ] בכים , 97 ספק אם הציבור יכול ליטול חובה זו על עצמו ביוזמתו ולהטילה כמס , מחשש "דוחקא . "דציבורא השוו לעיל הערה 98 . 77 ראו לעיל הערה 99 . 59 וזו ככל הנראה כוונת הרמ"א , שצוין לעיל הערה , 78 הכותב : "ונראה דכל זה [ דין "אשר יחסר [ "לו בגבאי צדקה או רבים ביחד . אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו , אלא מודיע צערו לרבים . ואם אין רבים אצלו , יתן היחיד , אם ידו משגת " . וראו שו '' ת חוות יאיר , סימן קנז , ד"ה הק"ק אומרים , הכותב : "הא אמרו : 'די מחסורו אשר יחסר לו' - אפילו סוס לרכוב עליו וכוי . וזה גם כן חוב מוטל על בני עיר כבר , 7 אי ; בני עיר יחידים יכולים לפרוק מעליהם בשום עניין 100 " . כתובות ו , ה ; שם , סז ע"א .
|
|