|
|
עמוד:249
הלכה אחרת בעניין הצדקה לפרט נוגעת בשאלת הקדימות במתן צדקה . בעניין זה נקבע שמי שאין בידו סיפק לפרנס את כל העניים המבקשים צדקה , ייתן צדקה לפי סדר הקדימות הבא : "ע 1 י שהוא קרובו קודם לכל אדם , עניי ביתו קודמין לעניי עירו , עניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת , שנאמר [ לפי הסדר : [ 'לאחיןל לעניך ולאבינך בארצך' ( דברים טו , יא . " ( חשוב לציין שחובת הצדקה המוטלת על הפרט אינה נותנת לעני זכות לתבוע את הצדקה , מכיוון שחובת הצדקה אינה כלפי עני מסוים , אלא כלפי כלל העניים , ומכאן להגדרת מעות עניים כ"ממון שאין לו תובעים" . ( ב ) מצוות הצדקה המוטלת על הציבור - מקורה ומאפייניה כאמור , חובת העזרה לחלש לא נשארה בגדר חובתו של היחיד , אלא היתה לאחת החובות מנכסיו , אלא שיינתנו לו צרכיו היומיומיים לפי רמת החיים שהיה מורגל בה , כעולה מלשון הטור , יורה דעה , סימן רנ . עוד יש לציין שבין מפרשי התלמוד הראשונים ובין הפוסקים יש שצמצמו מאוד את דין '' אשר יחסר . "לו כך , יש שטענו שדין זה בא בעיקרון למנוע מן העשיר את הבושה שתיגרם לו אם ייוודע ברבים שירד מנכסיו , "אבל עני שנתפרסם , אין לו אלא כאחד מעניי ישראל" ( שיטה מקובצת כשם הגאונים , כתובות סז ע"ב , ד"ה אפילו סוס . ונראה שכך נקט גם השולחן ערוך , יורה דעה , סימן רנג , סעיף א . < ויש שסייגו את החובה , וקבעו שאינה קיימת כשצרכיו הייחודיים של העני עולים על רמת החיים של הנותן עצמו ( כך נוקט המאירי , בית הבחירה , כתובות סז ע"ב , ד"ה היה . < אחרים סבורים שאין הדין אמור אלא כשאי סיפוק הצרכים המיוחדים שהיה אדם זה מורגל בהם עלול להביאו לידי סכנת חיים ( שו"ת מהרשד '' ם , יורה דעה , סימן קסו . < השוו אורבך , לעיל הערה , 19 בעי . 118 לדעתו , יש להבין הלכה זו על רקע תופעת המתחזים לעניים , אבל דבריו אינם משכנעים . 65 רמב '' ם , לעיל הערה , 62 הלכה יג . לסייג חשוב לכלל '' עניי עירך קודמים , '' ראו שו"ת חתם סופר , יורה דעה , סימן רלא , ד"ה אמנם ראיתי : "עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת - היינו אם שניהם צריכים למזון או לכסות . אבל אם עניי עירך יש להם כדי חיותם , אלא שאין להם הרוחה כלל , לזה עניי עיר אחרת קודמין לעניי עירך , דהתאב תאב קודם" ( וכן העלה גם שם , סימן רלד , ד"ה בהא סליקנא . ( וראו שו"ת איגרות משה , יורד , דעה , חלק א , סימן קמד , שהקרוב קודם אף כשהעזרה לעני אחר דחופה יותר או שהלה זקוק יותר לעזרה , ובלבד ששניהם זכאים לקבל צדקה . השוו י' זיו "סדר קדימויות במתן צדקה" מספרא לסיפא 41 > תשנ"ב < , 67 , 56 ונראה שלא ירד לסוף דעתו של הרב פיינשטיין בעניין זה . 66 ראו רמב"ם , הלכות שאלה ופיקדון , פרק ה , הלכה א .
|
|