|
|
עמוד:244
מערכת הסעד והרווחה המוסדית באה במקום הצדקה האישית , במסורת היהודית מיסוד הצדקה אינו משחרר את הפרט מחובת הצדקה המוטלת עליו . כתוצאה מכך צמחו שני מסלולי צדקה שונים באופיים ובדיניהם , הדרים בכפיפה אחת מתוך חלוקת תפקידים מסוימת . כבר במקרא יש רמז לאופיה הכפול של מצוות הצדקה . בספר דברים נאמר בעניין מצוות הצדקה : "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון . כי פתח תפתח את ידך לו , והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו " . אך בספר ויקרא נאמר הציווי בלשון אחר : "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך , והחזקת בו גר ותושב 777 עמן " . בספר דברים הדגש מושם בבע ^ חתרן , שאסור לו להקשות את ליבו כלפי מי שנתון במחסור ובמצוקה ומבקש את עזרתו , ועליו לנהוג ברחמים . ואילו בספר ויקרא הדגש מושם בעני , שצריך לחלצו ממצוקתו כדי שיוכל לחיות עמנו . כלומר , בספר דברים הדגש מושם בנותן , שלא יתאכזר , אלא ינהג בחסד וברחמים כלפי זולתו הסובל ויעזור לו להשתקם ( ההיבט החינוכי < , ואילו בספר ויקרא הדגש שמסופר בו שדניאל יעץ לנבוכדנצר ואמר לו : "להן מלכא מלכי ישפר עליך ודוטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין , הן תהוא ארכה לשלותך [ קרי , לכן המלך , עצתי תיטב בעיניך וחטאך פרוק בצדקה ועוונותיך בחנינת עניים , אולי תהא ארכה לשלותך " . [ על סמך פסוק זה , אמר אחד מחכמי התלמוד : '" וחסד לאמים חטאת' ( משלי יד , לד < - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין , חטא הוא להן , שאץ צושץ אלא כדי שתמשך מלכותן" ( בבא בתרא י ע"ב . < וראו אורבך , לעיל הערה , 19 בע' , 99 המציין שאומנם גם השלטון הרומי עסק בצדקה , אבל לא משיקולים דתיים או מוסריים , אלא כמדיניות חברתית שיסודה בשיקולים מעשיים , ביסוס השלטון וביצור מעמד העשירים . ראו גם הרחבת הסברו על סוגיית התלמוד על רקע הפולמוס היהודי הנוצרי בהמשך דבריו . 41 האנציקלופדיה העברית , כרך כו > תשנ"ד < לעניין הערך . "סעד" לביקורת חריפה על כך , בין השאר בטענה שתשלומי חמימים מושקעים רק במידה קטנה ביותר למטרות צדקה , ראו י' פלורסהיים מדינת ישראל חברה יהודית ? > תשמ '' ו < . 60-54 אף שניסיתי לבדוק אם קביעתו זו של פלורסהיים באשר לחלוקת כספי המיסים נכונה היא אם לאו , לא עלה הדבר בידי . 42 דברים טו , ו-ח . 43 ויקרא כה , לה . 44 ביטוי להיבט חינוכי מוסרי זה של הצדקה אפשר למצוא במאמרי חז"ל רבים המדגישים את העובדה שמתן הצדקה מזכך את הנותן ומרוממו , כגון "תניא . היה רבי מאיר אומר : יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך : אם אלהיכם אוהב עניים הוא , מפני מה אינו מפרנסן ? אמור לו : כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם . וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא : אם אלהיכם אוהב עניים הוא , מפני מה אינו מפרנסם ? אמר לו : כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם " ... > בבא בתרא י ע"א . < ומעין זה גם במדרש : "אמר דוד לפני הקב"ה :
|
|