|
|
עמוד:238
ועתה אנו באים לדון במה שמכונה "הזכויות . "החברתיות מקובל לראות בזכויות החברתיות משקל שכנגד לזכויות הפרט המסורתיות ובעיקר לחירויות הפרט . ראשית , זכויות אלה נושאות אופי חיובי ( הדברים שהחברה חייבת לספק ליחיד , כגון חינוך , בריאות , דיור ועוד , ( בעוד חירויות הפרט נושאות אופי שלילי ( הדברים שהחברה חייבת להימנע מעשותם ליחיד , כגון שאסור לה לפגוע בגופו , בקניינו , בפרטיותו או בחופש העיסוק שלו ) . שנית , הזכויות החברתיות סותרות לעיתים את חירויות הפרט : מטרת הזכויות החברתיות היא הדאגה לכלל החברה , ובמיוחד לחלשים שבה , וחירויות הפרט דואגות רק לזכויות הפרט . כך , למשל , חוקי הגנת הדייר , הנושאים אופי חברתי מובהק של הגנה על הזכות לדיור , פוגעים בקניינו של המשכיר ובחופש ההתקשרות שלו . לשון אחר , חירויות הפרט הן בעיקר פרי ערכיהן של החברות הליברליות הקפיטליסטיות , המדגישות את האידיאל של מימוש עצמאותו 14 זכויות אלה מעוגנות באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , כ"א , 31 מס' , 1037 ע' 205 ( להלן : האמנה בדבר זכויות חברתיות , ( שאושררה על ידי ישראל בשנת . 1991 על שולחן הכנסת הונחו הצעות חוק רבות לחקיקת חוק יסוד בנושא זה . מכלל ההצעות האחרונות נציין את הצעת החוק מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט , הצעת חוק יםוד : זכויות חברתיות , , 2002-ב"תשס ה"ח 3068 ( להלן : הצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות . ( 15 על הבחנה זו נמתחה ביקורת מכיוון שההגנה על חירויות הפרט מחייבת אף היא את המדינה לעשות פעולות העולות לעיתים כסף רב : ראו הערת הנשיא ברק בדנצ"ג 4191 / 97 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נד ; 355 , 330 < 5 > ביקורתו החריפה של ג' מונרלק "זכויות חברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש" ספר ברנזון ( א' ברק וח' ברנזון עורכים , תש"ס , כרך ב < . 280-183 מונדלק מראה בין השאר שכל זכות ניתנת להתפרש מתוך גישה אטומיסטית , גישה הרואה את האדם כפרט המנותק מן החברה , אך היא עשויה באותה מידה להתפרש מתוך גישה חברתית , גישה הרואה אותו בזיקתו לשאר בני החברה . כך , למשל , הזכות לבריאות עשויה להתפרש כזכותו של האדם להחליט אם הוא רוצה לקבל טיפול רפואי אם לאו , והיא עשויה להתפרש כזכותו של האדם שתינתן לו האפשרות המעשית לקבל טיפול רפואי . דומה שכיוון חשיבה זה עומד ביסודם של דברי השופט זמיר בבג"צ 164 / 97 קונטרס בע"מ נ' משרד האוצר , פ"ד נב 341-339 , 289 < 1 > ( להלן : עניין קונטרס : ( "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע . צריך שכל אדם יהיה שבע , כדי שיוכל ליהנות , למעשה ולא רק להלכה , מזכויות האדם " . והוא הדין בדברי השופט ברק ברע"א 4905 / 98 גמזו נ' ישעיהו , פ"ד נה , 375 , 360 < 3 ) ולפיהם כבוד האדם וחירותו טומנים בחובם גם הגנה על המינימום הדרוש לקיום אנושי . 16 ראו , למשל , א' גרוס "החוקה הישראלית כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי " ? צדק חלוקתי בישראל ( מ' מאוטנר עורך , תשס"א < . 79
|
|