חובתה של המדינה לספק צרכים בסיסיים: מ"שיח של זכויות" ל"תיאוריה של מימון ציבורי"

עמוד:136

לספק למוצר מימון ציבורי , הכוונה היא לתיאוריה המסבירה בצורה הטובה ביותר את הבחירה במוצרים שמקובל לספק להם מימון ציבורי באותה קהילה . עם זאת , אין הכוונה לבחינה מהם תחומי הפעילות המקובלים של השלטון (" traditional governmental functions" ) או מהם תחומי הפעילות השלטונית המקובלים - או שהיו מקובלים - בקהילה מסוימת , הבחינה היא מהם העקרונות המסבירים בצורה הטובה ביותר את התחומים שמקובל לספק להם מימון ציבורי . המדובר בשורה של הכרעות ערכיות והערכות עובדתיות שתוצאתם היא בחירה באוסף מסוים של מוצרים ושירותים שהמדינה ( או הקהילה המתאימה ) מספקת . לפיכך , במובן מסוים , הגישה המוצעת כאן מרחיקה לכת אף מעבר לעמדה שתומכי ההכרה בזכויות חברתיות דוגלים בה , שכן התיאוריה של מימון ציבורי אמורה להתוות את מכלול ההיבטים של אופן הפעלתו של שיקול הדעת באשר למוצרים שהמדינה מספקת . אולם , להבדיל מן הגישה האמורה , התיאוריה של מימון ציבורי אינה מיועדת , בעיקרה , לשמש בסים לביקורת שיפוטית על הכרעות שלטוניות . הטענה היא כי עצם גיבוש התיאוריה של מימון ציבורי , האמורה להתוות את קבלת ההחלטות בסוגיה הנידונה , נחוץ כדי להעשיר את הדיון הציבורי . לא אחת , הבחירות ערכיות וההערכות העובדתיות הרלוונטיות להכרעה בסוגיה הנידונה נותרות מחוץ לשיח הציבורי כאשר דנים בשאלת ההכרה בזכויות חברתיות , כמו גם בסוגיות של "הפרטה" ( הפסקת המימון הציבורי של מוצר או שירות כלשהו ) ומימון ציבורי . " העברת הדיון בנוגע להחלטות קונקרטיות למישור של בחינה אם הן מבטאות את התיאוריה 10 בחינה מסוג זה היתה מקובלת בעבר בפסיקה האמריקאית לעניין היקף סמכותו של הקונגרס בנוגע למדינות , ( National Leagueof Cities v . Usery , 426 U . S . 833 ( 1976 )) אך אין היא מקובלת עוד כיום . ( U . S . 528 ( 1985 ) Garcia v . San Antonio Metropolitan Transit Authority , 469 ) ראו : Marq . L . Rev . ( 1988 ) 449 , 499 R . A . Cass "Privatization : Politics , Law and Theory " 71 11 ראו , ברוח דומה , ד' ברק ארז "הוראת המשפט המינהלי : בין חוקתיות להפרטה" עיוני משפט כה > תשס"ב < . 508 , 503 דוגמה מובהקת להיעדרו של שיח ציבורי ראוי היא זו של סלילת כביש חוצה ישראל . הוויכוח הציבורי ( הנוקב ) התמקד בשאלה אם יש הצדקה לסלול את הכביש , אך לא כלל כמעט התייחסות לסוגיית אופן המימון של סלילת הכביש . כידוע , הוחלט להעניק ליזם פרטי זיכיון להפעלת הכביש , שבצידו היתר לגביית אגרה מן המשתמשים בכביש לשם מימון עלויות הסלילה . בכך יש חידוש לעומת המקובל עד כה בישראל - סלילת כבישים במימון ציבורי . להדגשת הצורך בהעשרת הדיון הציבורי בנוגע לסוגיות הנידונות , ראו : ( Cambridge , M . O . Furner & B . Supple eds ., 1990 ) 3 ; J . Harris "Economic United States and Britain : An introduction " The State and Economic Knowledge M . O . Furner & B . Supple "Ideas , Institutions and State in the

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר