|
|
עמוד:723
ה . סיכום המשפט הבינלאומי מכיר בזכות לחיי משפחה כזכות יםוד בעלת חשיבות ראשונה במעלה . אף בתי המשפט בישראל הכירו בזכות לחיי משפחה כזכות יסוד חוקתית . עם זאת , כפי שראינו , לא ניתן בהקשרים שונים משקל ראוי לזכות יסוד זו . הימנעותה של מדינת ישראל מהגדרה ברורה ואחידה של מוסד "המשפחה" והכללת קשרי משפחה "אלטנרטיביים" בהגדרה זו פוגעות בזכותם של רבים המנהלים חיי משפחה בפועל : כך , למשל , רק בני זוג הטרוסקסואליים נשואים זכאים לאמץ יחדיו ילד זר , ורק איש ואשה שהם בני זוג רשאים להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית , ובאופן זה מוגבלת זכות ההורות של בני זוג שאינם נשואים גאו שאינם ידועים בציבוח , ובכללם בני זוג מאותו מין . כמו כן מצאנו שקיים פער באופן יישומה של הזכות לחיי משפחה בין אזרחי ישראל היהודיים , מחד גיסא , לבין אזרחי ישראל הערביים ותושבי השטחים , מאידך גיסא . הפליה זו באה לידי ביטוי בעיקר בסוגיית הזכות להגר לתוך שטחי מדינת ישראל על יסוד קשרי משפחה ובזכותם של תושבי השטחים ל"איחוד . "משפחות ההגבלה הקשה ביותר על הזכות לחיי משפחה בתוך גבולות מדינת ישראל נוגעת לחוסר האפשרות להתקשר בנישואין אזרחיים . בעוד המשפט הבינלאומי מכיר בהטלת מגבלות אחדות על החופש להינשא ( גיל נישואין , עריות וביגמיה , ( המגבלות הנוספות על הזכות להינשא שהדין הישראלי מטיל מהוות הפרה של התחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל . התנאת קיומה של הזכות לנישואין בעמידה בדרישות דין מהותי דתי , שאינו מכיר בנישואיהם של חסרי דת , בנישואין בין בני עדות שונות ובמקרים מסוימים אף בנישואין של בני אותה עדה , ואשר קובע הוראות המפלות בין נשים לגברים , מנוגדת ללא ספק להוראות האמנות והמסמכים הבינלאומיים שנידונו במאמר זה . הדרך היחידה להבטיח שוויון במסגרת המשפחה בישראל ולהבטיח בכך את זכותו של כל אדם לנישואין החופשיים מכבלי הוראותיו של הדין הדתי היא שינוי חקיקתי שיאפשר נישואין אזרחיים . ההסדר הראוי יקבע את הדין האזרחי כדין המהותי הבלעדי החל בענייני נישואין וגירושין , ויאפשר לבחור בין טקס נישואין אזרחי לבין טקס נישואין דתי .
|
|