|
|
עמוד:293
לפי זה , עניינה העיקרי של תקנת יהושע בן גמלא אינו המימון הציבורי של מערכת החינוך , אלא המרת השיטה : לא עוד הוראה פרטנית על ידי מורים פרטיים , כפי שהיה נהוג עד אז , אלא הוראה קולקטיבית על ידי ייסוד בתי ספר , פיקוח עליהם ( מספר הילדים בכיתה , איכות המורים וכיוצא בזה ) ואכיפת התשלום למימונם על ההורים . מטבע הדברים , המעבר מהוראה על ידי מורים פרטיים להוראה קולקטיבית בבתי ספר יש בו כדי להפחית משמעותית את עלות החינוך , ורוב ההורים יכולים מעתה לעמוד בה , ובלבד שאין חובה לפתוח כיתה אלא למספר מזערי של תלמידים , המבטיח חלוקת הנטל בין ההורים . אפשר אם כן שגם התוספות והרא"ש נוקטים כגישה זו , שכן הם מגבילים את חובת העמדת מורה למספר מזערי של עשרים וחמישה תלמידים , כפי שראינו לעיל . לגישה זו יש לכאורה תימוכין בסיפור התלמודי על אותו אדם שעבר לפני התיבה בשנת בצורת , ונתקבלה תפילתו , וירדו גשמים . לשאלת האמורא רב , במה זכה זה ? אמר : "מקרי דרדקי אנא , ומקרינא לבני עניי כבני על / ידי , וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי [ קרי , מלמד תינוקות אני , ואני מלמד בני עניים כבני עשירים . ומי שאינו יכול לשלם , איני לוקח ממנו דבר " . [ אילו היה בימיו מימון ציבורי , לא היה מקום לדבריו אלה . ( ג ) מימון מעורב ויש מי שהציע גישה ממוצעת בין הגישות הקוטביות שהצגנו לעיל , ולפיה המימון למערכת החינוך הינו מעורב , פרטי וציבורי גם יחד . וכפי שנראה להלן , הועלו אפשרויות אחדות למידת העירוב . הריטב"א כותב : "אפילו מן [ צ"ל : אין - מ' [ 'ו בעיר כ"ה תינוקות , דהוא סך מיקרי הדברים בפנים מפי "לחם , "משנה אף שהוא מאוחר מהם ( ואף שלא קבע את הדבר באופן נחרץ , אלא התלבט בהם והעלה גם אפשרות לראות שכירת מלמד כחובה מדאורייתא , ראו שם , בדבריו , ( משום שהוא ניסח אותם באופן הבהיר ביותר . 270 ראו לעיל הערה , 251 ואמנם כך נקט בשיטתם הרב א' שפירא ( לשעבר הרב הראשי לישראל , ( ראו פד '' ר , כרך ז , , 27-26 , 10 ובמנחת אברהם , סימן ה , ע' לד . 271 תענית כד ע"א . 272 אלא אם כן נראה במקור זה הוכחה נוספת לעובדה שתקנת יהושע בן גמלא לא פשטה בכל מקום . ראו לעיל הערה 273 . 245 חידושי הריטב"א , בבא בתרא כא ע"א , ד"ה אמר רבא .
|
|