|
|
עמוד:272
תשלום שכרו של העובד . על פי שורת הדין , על פי הכלל "המוציא מחברו עליו , "הראיה אם מתגלע סכסוך בין העובד למעביד אם כבר שולם שכר העובד אם לאו , לא יזכה העובד בתביעתו אלא אם יעלה בידו להוכיח אותה . אולם תיקנו חכמים שהעובד "נשבע , "ונוטל בניגוד לכלל : "כל הנשבעין שבתורה , נשבעין ולא משלמין " . כלומר , לפי כלל זה , השבועה אינה משמשת אלא הגנה מפני תביעה , ואינה באה לצורך הוכחת תביעה , אלא שסטו חכמים מן הכלל כדי להגן על שכרו של העובד . שאלת זכותו של עובד לפיצוי על הלנת שכרו שנויה במחלוקת ראשונים . יש הרואים בתשלום פיצויים בכגון זד , משום ריבית , ואסרו אותו . אבל יש מי שמתיר תשלום פיצויים בכגון זה , ודעתו מקובלת על הפוסקים האחרונים . בסיומו של הפרק על הגנת השכר נציין שמצאנו במקורות המשפט העברי נסיבות שבהן אף שהעובד אינו זכאי לקבל את שכרו מן הדין , הוא זוכה בו "לפנים . "משורת הדין כך למשל , פטר האמורא רב עובדים עניים שנדרשו לשלם פיצויים על נזקים שגרמו במהלך עבודתם , ולא עוד אלא שחייב את מעבידם לשלם להם את מלוא שכרם , וסמך את דבריו על הפסוק : "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר " . ( ב ) זכות ההתאגדות והשביתה לפי המשפט העברי המקורי , אם מתעורר סכסוך בין העובד למעבידו , על העובד לפנות תחילה לערכאות משפטיות לבירור הסכסוך . אם הכירו הערכאות המשפטיות שיש כאן הפרת זכויותיו של העובד , והמעביד מסרב לכבד את פסק הדין , רק אז העובד רשאי להפר את הסכם העבודה שלו באופן חד צדדי ולהשתמש בנשק השביתה כדי לאלץ את מעבידו לכבד את פסק הדין . 171 ראו בבא מציעא מה ע"א . 172 אור זרוע , בבא מציעא , פרק ה , סימן קפא . 173 ראו , למשל , שו"ת חתם סופר , חלק ו , סימן כו ; נ' רקובר המסחר במשפט העברי > תשמ"ח < . 152 לסוגיית הפיצויים על עיכוב כספים ( ריבית פיגורים ) באופן כללי ראו שם , מע' 137 ואילך . 174 בבא מציעא פג ע"ב . מקור תלמודי זה עומד ברקעו של סעיף 10 להצעת חוק חוזה עבודה , התשמ"ה- , 1985 ה"ח . 1718 אבל כידוע , הצעת הדווק עדיין לא התקבלה . 175 משלי ב , כ . 176 ראו למשל , הרב ח"ד הלוי , עשה לך רב , חלק ב , ע' רלא-רלב , סימן סד .
|
|