|
|
עמוד:183
להתארגנות המסוימת . זיהוי החוקה הכלכלית של קהילה הוא עניין סבוך , במיוחד כאשר מדובר בקהילה גדולה דוגמת מדינה . עם זאת , הטיעונים הלגיטימיים לתמיכה בתיאוריה מסוימת כזו המבטאת את החוקה הכלכלית של הקהילה מוגבלים : הטיעונים הלגיטימיים הם אלה המבוססים על הכללה של ממצאים אמפיריים , ולפיכך על המידה שבה התיאוריה מצליחה לתמוך בפרקטיקה המקובלת ; ועל זיהוי הבחירות הערכיות וההערכות האמפיריות המאפיינות את הקהילה שבה מדובר . לעומת זאת , טיעונים בלתי לגיטימיים בהקשר זה הם אלה המתייחסים להשפעה של התיאוריה על אינטרסים אישיים של פרטים או מגזרים מסוימים ; וטיעונים שעניינם התוכן הראוי , מבחינה מוסרית , של ההכרעות הערכיות הרלוונטיות לגיבוש התיאוריה . אכן , ניתן לסבור כי היומרה שניתן בכלל לזהות חוקה כלכלית מוגדרת כלשהי של קהילה נתונה הינד , חסרת בסיס . לפי טיעון זה , סביר להניח כי הפרקטיקה הקיימת אינה מבוססת על תיאוריה אחת כלשהי של מימון ציבורי , ולפיכך הגדרתה של תיאוריה מסוימת כזו ה"נכונה" מבחינה אמפירית הינה מוטעה בהכרח ואף מטעה . המענה שאני מציע לטיעון זה פוסע במידה רבה בעקבות גישתו של דבורקין באשר לדרך שבה ראוי לפרש את המשפט . לשיטתו של דבורקין , יש לפרש את המשפט בהתאם לתיאוריה ( הפוליטית ) המסבירה בצורה הטובה ביותר את מכלול ההסדרים הנוהגים במסגרתו . אף שההסדרים השונים נקבעו על ידי מחוקקים ושופטים שונים , בהתבסס על תפיסות עולם ומטרות שונות ולעיתים אף מנוגדות , יש לפרש את המשפט מתוך מחויבות להנחה כי יש בו עקביות . מחויבות זו משרתת את "רוח החוק" ואת תפקידו כמוסד חברתי . בהקשר הנידון כאן , יצירת מחויבות > ולו רופפת , כפי שנראה מייד ) לתיאוריה אחת של מימון ציבורי , המסבירה בצורה הטובה ביותר את הפרקטיקה הנוהגת , מבטאת את השאיפה שההכרעות החברתיות יתבססו על עמדה עקרונית באשר לתנאים שבהם מוצדק לספק מימון ציבורי , ולא על האינטרס האישי של מקבל ההחלטה . 151 הכוונה כאן להשפעות חלוקתיות "פרטיות" של התיאוריה . אלה מובחנות מהשפעות חלוקתיות , "כלליות" כלומר השפעות על אופן חלוקת העושר בחברה , המהוות מאפיין מרכזי של תיאוריה של מימון ציבורי . ההשפעה החלוקתית ה"כללית" הרצויה של מימון ציבורי מהווה , כאמור לעיל , הכרעה ערכית חשובה בגיבושה של תיאוריה של מימון ציבורי . ממילא , גיבוש החוקה הכלכלית חייב להיעשות בהתחשב בהערכה מהו תוכנה של הכרעה זו בקהילה מסוימת . 152 ראו למשל : . Dworkin , supra note 144 זו גישה המבוססת במידה רבה על תפיסת המשפט של ובר , שלפיה המשפט יכול להגשים את תכליתו כמוסד חברתי רק אם הוא מאופיין ביציבות , סדירות ועקביות . ראו : . 1968 ) 655-657 M . Weber On Law in Economy and Society ( New York ,
|
|