|
|
עמוד:809
של פרשנות דווק יסוד : כבוד האדם וחירותו . רוב שופטי בית המשפט העליון סבורים ( חרף הגישה האוהדת לקבוצת זכויות זו ) כי הכרה בזכויות חברתיות ברמה החוקתית בדרך של פרשנות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו אינה ראויה , וכי יש להשאיר תפקיד זה למחוקק . השאלה העולה ומזדקרת בהקשר זה נוגעת בהכרה בזכויות חברתיות ברמה החוקתית : כיצד ניתן להסביר את סירובם של בתי המשפט להכיר ( ברמה החוקתית ) בזכויות חברתיות מהותיות ( כגון הזכות לחינוך או הזכות לבריאות ) למול הדיון החוקתי הער > אם כי הראשוני עדיין ) בזכויות חברתיות דיוניות ( כגון זכות הגישה לערכאות או הזכות לייצוג ולסיוע משפטי ?( נראה כי יש לכך ארבעה הסברים אפשריים שונים . הראשון " , ייתכן שהעובדה שזכויות חברתיות מהספרה הדיונית לא קוטלגו כזכויות חברתיות דווקא סייעה להתפתחותן . הזכויות הריוניות נחשבו בדרך כלל לזכויות אזרחיות רגילות , וההכרה בהן היתה על תקן של זכויות אזרחיות . דוגמה טובה לכך יכול לשמש פסק הדין בעניין ארפל אלומיניום , שם הוכרה זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית תוך שימת דגש על אופיה האזרחי הפוליטי של הזכות , ולא על מרכיביה החברתיים . לאחר הכרה חוקתית בזכויות אלה כבזכויות אזרחיות נפרצה הדרך להכרה גם בממדים חברתיים של זכויות אלה . השני : הזכויות החברתיות מהספרה הדיונית מטילות אומנם "חובות עשה" על המדינה וניתנות לסיווג כזכויות חברתיות , אך הן זולות יחסית ועלותן פחותה בהרבה מזכויות חברתיות מהותיות . כך , למשל , ההוצאה על סיוע משפטי > הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי , ( מכובדת ככל שתהיה , אינה מתקרבת אפילו להוצאה העצומה של מדינה כישראל על שירותי החינוך או שירותי הבריאות , כל אחד בנפרד . השלישי : שלא כמו הזכויות החברתיות המהותיות , הזכויות 140 חוץ מהחריג הידוע של הזכות לתנאי קיום נאותים , ראו רע"א 4905 / 98 גמזו נ' ישעיהו , פ"ד נה . 360 ( 3 > 141 לדוגמה נוספת לדיון בפן האזרחי הפוליטי של זכויות , להבדיל מהפן החברתי , ראו בג"צ 4330 / 93 גאנם נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין , פ"ד נ . 221 ( 4 > במקרה זה נידונה חוקיותו של כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית , ( . 1986-ו"תשמ כלל זה קבע כי עורך דין לא יקבל לטיפולו עניין שהיה בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן אותו עורך דין הסכים לכך . בפוסלו את כלל , 27 קובע הנשיא ברק כי הערך % בו פוגע כלל 27 האמור הוא חופש העיסוק של עורך הדין שאת שירותו הלקוח מבקש > שם , בע' , 232 סעיף ז לפסק הדין . ( השיח בפסק דין מתאפיין ברטוריקה ליברטיאנית . גם כאשר הנשיא ברק עוסק בפגיעה בלקוח על ידי כלל , 27 הוא מבטא את הפגיעה במונחים של חירות : החופש לבחור עורך דין , ולא הזכות להיות מיוצג > שם , בע' , 233 סעיפים ה-ו לפסק הדין . (
|
|