|
|
עמוד:801
את ד . פסיקה והספרות בארץ ובחוץ לארץ , והגיע למסקנה כי הזכות לייצוג על חשבונה של המדינה הינה בעלת מעמד חוקתי על פי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . לאחר שלב זה בחן השופט את השאלה אם הטלת אגרה על נאשמים מחוסרי אמצעים ( באופן שלא ניתן לפטור ממנה ) עומדת בתנאי המידתיות שבסעיף 8 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ( פסקת ההגבלה ) , והגיע למסקנה שמן הדין לבטל את התקנות : " זכות היסוד החוקתית המוגדרת באמצעות הוראת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק הסניגוריה הציבורית הנה בעלת מעמד בכורה ( בלשונה של השופט דורנר . < לאותם אלה המופנים לקבלת ייצוג משפטי מטעם הסניגוריה הציבורית , אין במרבית המקרים , את היכולת לשלם סכומי כסף ולו פעוטים , כשבחלק מן המקרים הם חסרים את ההבנה בדבר מורכבות מצבם המשפטי באופן שיצדיק העדפת תשלום סכום כסף לסנגוריה על פני תשלומו לצרכי קיום בסיסיים אחרים , וכאמור , אף לרכישת סמים . התניית הייצוג בידי הסנגוריה הציבורית בתשלום סכומי כסף , הנה פגיעה בזכות חוקתית , אשר על פני הדברים אינה עומדת בדרישות פיסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ... אני קובע אפוא , כי התקנות בטלות . מכאן , שאין לגבות מנאשמים הבאים בפתח שערי בית המשפט אגרות בהתאם לתקנות " . לדעתנו , המקרה אכן מעורר שאלה חוקתית , אך הקביעה כי הטלת אגרות סמליות על נאשמים שהופנו לקבל ייצוג מהסניגוריה הציבורית פוגעת בזכות הייצוג החוקתית באופן העולה על הנדרש דהתאם לפסקת ההגבלה ( תנאי המידתיות ) אינה יכולה לעמוד . אכן , 110 המדינה הגישה עתירה לבג"צ נגד החלטתו של השופט ברוך וכן ערעור לבית המשפט 108 לגבי המידתיות השופט קובע כך : "דומני , כי בחינת התועלת שתצמח לציבור לעומת הנזק לפרט בהפעלת האמצעי ... מלמדת , כי אין כל פרופורציה בין התועלת הכלכלית לקופת המדינה המדולדלת ( תועלת כלכלית בלתי מוכחת וספק רב אם קיימת כלל , ( שייתכן ותצמח לציבור מגביית סכומי כסף מנאשמים , אל מול הפגיעה האפשרית בחירותם " . 109 השופט ברוך מפנה בפסק הדין למאמר מפרי עטו שבו הביע דעה דומה . ראו ש' ברוך " החוקתיות של חיוב נאשמים בתשלום אגרה לסניגוריה הציבורית כתנאי לייצוגם" הסניגור . 3 ( 1999 ) 32 110 ראו בג"צ 2245 / 01 מ"י נ' כב' השופט שמואל ברוך > לא פורסם . ( בית המשפט , בהרכב של שלושה , החליט לדחות את העתירה על הסף מהטעם שמדובר בהחלטה שיפוטית ( החלטת ביניים בהליך פלילי , ( שעתירה לבג"צ אינה הדרך המותווית בחוק לתקיפתה .
|
|