|
|
עמוד:215
משמעות לפערים החברתיים הכלכליים . כל שעל המדינה להבטיח הוא שתושביה לא יגוועו ברעב , יזכו בפת לחם , יקבלו טיפול בריאותי מזערי וכדומה . אולם בתפיסה הרואה את הקיום האנושי כמושג חברתי כלכלי רחב ויחסי , ולא פיזיולוגי מזערי בלבד , התביעה למימוש הזכויות הינה מרחיקת לכת יותר . זה מצב פסול , אשר בו רק לחלק מהאזרחים בחברה יש נגישות לחינוך ולהשכלה גבוהה , לבריאות מתקדמת , לרמה גבוהה של רווחה , למיצוי ולפיתוח הפוטנציאל האישי , לחשיפה תרבותית ולניידות חברתית כלכלית . . 2 אפשרות לביקורת שיפוטית על שיקול דעתה של הרשות המבצעת הגרעין הרעיוני השני של התוספת בסיפא של סעיף 3 מניח את התשתית לביקורת שיפוטית של המערכת המשפטית על טיב שיקול דעתה של הרשות המבצעת בעת חלוקת המשאבים התקציביים . ההצעה מכירה בכך שזכויות יכולות להתממש רק "בכפוף למגבלות של סבירות ובכפוף ליכולתה הכלכלית של , "המדינה שכן אין מדינה ואדם שיכולים לחיות ללא אילוצים כלכליים אמיתיים , ואין משמעות להבטחת זכות בלא יכולת מציאותית למימושה . אולם חלוקת המשאבים צריכה להיות כפופה לעיקרון שעל פיו "עקב מגבלות אלה לא ייווצרו פערים חברתיים בין שכבות האוכלוסייה אשר אינם הולמים את ערכיה של מדינת ישראל . '' הטיעון המרכזי נגד נוסחת איזון זו הינו שלא ניתן לכמת ולהגדיר "פערים . "הולמים בהיעדר יכולת לתרגם את החוק לשפה סטטיסטית , החוק הינו ערטילאי למעשה ונעדר משמעות משפטית . התשובה לטענות אלה היא שערכים רבים המוגנים בשיטת המשפט הישראלית אינם ניתנים לכימות פשוט ( למשל סבירות , הטרדה וכדומה . ( הפעלת שיקול דעת שיפוטי על ידי בתי המשפט היא ממילא בלתי נמנעת וצריכה להיעשות ממקרה למקרה . חשוב לציין כי ההצעה , בדומה לחוקי יסוד אחרים , מפנה אל "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . "ודמוקרטית בהקשר של הדיון בזכויות כלכליות חברתיות , הרי שבמטבע הלשון "מדינה יהודית" מגולמים ערכי הצדק של העם היהודי ומורשתו , לרבות צדק חברתי . ובמטבע הלשון "מדינה דמוקרטית" מגולמים ערכי הצדק האוניוורסליים של שוויון , ובהקשר שלנו בעיקר שוויון הזדמנויות , כנקודת מוצא למימוש אישיותו ואנושיותו של כל אדם . x * n < 7 / 7 63 כישראל מוגדר כרמת הכנסה השווה 50 % -ל מן ההכנסה הפנויה החציונית ( הגדרה זו מקובלת ברוב מדינות העולם . ( זאת על פי הגישה , 7 י / 7 סיל , ; שלפיה עוני הוא תופעה שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים הטיפוסית לחברה : משפחה נחשבת ענייה לא רק כאשר אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים בסיסי כלשהו הדרוש לקיומה , אלא כאשר תנאי חייה ירודים במידה ניכרת מתנאי החיים האופייניים לחברה כולה .
|
|