|
|
עמוד:46
מודיעין וספר בע » נ"ם פקוחות מאת : צבי זמ'ר , הוצאת כנרת זמורה ביתן 251 , 2011 עמודים לעיניים פקוחות" הוא ספר חמישי של מי שמילאו את תפקיד ראש המוסד בארץ , אחרי ספריהם של ראובן שילוח ( בעצם ספר עליו , הרבה אחרי פטירתו , ( של איסר הראל , של אפרים הלוי ושל דני יתום . המוסד , יותר מארגונים ביטחוניים אחרים , חורת על דגלו את חובת השתיקה , גם עם תום השירות בארגון , ובכל זאת יש לנו דוגמה טספת ליציאה לאור . למען ההגינות יש לומר כי זמיר משתף בספרו החדש בהתלבטות בדבר פרסום ספר ואומר כי היסס לעשות זאת במשך שנים רבות וכי הוא עושה זאת עתה רק "למען הדורות , "הבאים כדי לשתף בלקחיו . הספר סוקר את תקופת החיים הבוגרת של צביקה זמיר : הפלמ"ח , צה"ל והמוסד . לפלמ"ח יש חלק מרכזי בעיצוב אישיותו . האתגרים המבצעיים הכבדים שהועמדו בפני הבחורים הצעירים שהיו כרוכים בהעזה ובאומץ יצרו אצלם את ערך החברות , "הרעות" המיתולוגית , המאפיינת כל מי שמדבר וכותב גם בימינו על השתייכותו לאליטה החברתית הזו בחברה הישראלית . תקופת השירות הצבאי , אחרי הפלמ"ח , זוכה לסיקור קצר יחסית למי שהיה אלוף בצה"ל . בחלק המדבר על המוסד משתף זמיר בגילוי לב נדיר בהתלבטותו לגבי התאמתו להיות ראש המוסד , כבר מעת שהוצע לו התפקיד מטעם ראש הממשלה לוי אשכול ב . 1968 לאורך כל הספר בולט רצונו שלא להאדיר את שמו כראש מוסד אידיאלי . לעתים ההרגשה היא כי התפקיד " נכפה" עליו . מוטיב חוזר ומודגש בספר הוא מערכת היחסים הטובה מאוד שהייתה לזמיר כראש מוסד עם שני ראשי הממשלה בתקופתו : אשכול יהודי" ) נבון , נעים שיחה ואמיץ בקבלת , ( "החלטות שתחתיו שירת זמיר תקופה קצרה עד שנפטר ב , 1969 וגולדה מאיר , שאיתה היו לו יחסי עבודה קרובים במיוחד . גולדה ( זמיר מתייחס אליה בספר בשמה הפרטי ) היא בשבילו דוגמה למנהיגה בעלת כושר קבלת החלטות אמיצות . הקשר איתה היה הדוק מאוד וישיר , בתקופה שבה לא היו סיכומים בכתב ואישורים רבים ניתנו על בסיס אמון הדדי . בספר ציטוטים רבים ממכתביה ומדבריה לזמיר בהזדמנויות שונות . כזכור , בתקופת כהונתה של גולדה מאיר קרו אירועים משמעותיים בתחומי הביטחון והחוץ - פיגועי מיקוח רבים של טרור פלסטיני ששיאם ברצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב , 1972 ומעל לכול מלחמת יום הכיפורים . חלק מרכזי בספר יש , כמובן , לעבודת המוסד לפני מלחמת יום הכיפורים . המחבר , שעמד אז בראש המוסד , חוזר ומדגיש את התרומה של המוסד במהלך תקופה ארוכה בהעברת מידע אמין ומוצק על כוונות ועל הכנות מבצעיות למלחמה בעיקר על ידי המצרים ממקורות צמרת בעלי ערך מודיעיני גבוה . הוא קובע כי לדאבון לבו לא זכה מידע זה להתייחסות הולמת בהנהגה הביטחונית ובאמ"ן , שהיה מופקד על הערכת המודיעין הלאומית ") במהלך כל השנים ... לא היה מי שלא שאל אותי מדוע לא התפטרתי , מדוע לא 'הפכתי שולחך בתקופה שקדמה למלחמה . אודה ואתוודה , השאלה הזאת מייסרת אותי מאז המלחמה ועד היום . לא התפטרתי אבל מעולם לא שתקתי . ( " פרק נכבד מוקדש לסוכן המרכזי של המוסד בראשית שנות ה 70 ( הידוע בכיטי , ( "המלאך" אשר זכה לסיקור נרחב מאוד y ~\ ta ובעולם בשנים האחרונות בספרים ובתקשורת . זמיר מייחס לעצמו בלעדיות בהפעלת המקור , כולל פגישות ותחקורים . הוא לא מתעלם מדילמת "הסוכן הכפול" שריחפה בחוגי המודיעין כל הזמן וקובע כי למרות כל ההיסוסים , בדיעבד היה "המלאך מקור אמין וחיוני המערכת" ) בינינו - הסוכן ומפעילו - הייתה בנויה על אמון . אני הייתי לו לפרטנר , מישהו שהוא יכול לדבר איתו , הייתי דואג לו ומזהירו מפני סכנות . ( "שומת זמיר רותח על חשיפת שמו של , "המלאך" אשרף מרואן , בפרסומים בשנים האחרונות , דבר שלא ייעשה במערכת מודיעינית המכבדת את עצמה החשיפה" ) הזאת נגרמה במסגרת מסע מגמתי ומופקר של ראש אמץ לשעבר כדי לחזק את התזה לפיה מרואן היה סוכן כפול שהטעה את . ( "ישראל לדעת זמיר הביאה חשיפה זו למותו של מרואן . במסקנותיו בספר מדגיש זמיר כי גם כיום לא הופק הלקח וכי עדיין עתרה בידי המודיעין הצבאי האחריות הכוללת לגיבוש הערכת המודיעין הלאומית , דבר פסול לדעתו . & אפרים לפיד זמיר משתף בגילוי לב נדיר בהתלבסותו לגבי התאמתו להיות ראש המוסד , כבר מעת שהוצע לו התפקיד . לאורך כל הספר בולם רצונו שלא להאדיר את שמו כראש מוסד אידיאלי
|
|