|
|
עמוד:40
הכנופיה בעלת תשע הנשמות מרדכי גיסין כנופיית השודדים שהשתוללה באזור המרכז הותירה אחריה שובל דמים מרדכי גיסיך חבר החי"ש בן . 17 הצטרף אל כוח שכלל אנשי ש" י אשר ניסה ללכוד את הפושעים ולהוציאם להורג אבל זה לא היה קל כפי שחשבו בהתחלה וגם ההצלחה שבאה לבסוף לא השאירה טעם מתוק 11 סיפור שאספר כאן קרה לפני שנים רבות , לכן אציין בתחילת דבריי שכל מה שאני כותב הוא מהזיכרון , וכלל לא אתפלא אם אדם אחר שהיה שם יספר דברים דומים אך אחרים . השנה היא . 1947 אני חבר בחי"ש ( חיל השדה של ( "הגנה"ה ראשון לציון ותלמיד גימנסיה מונטיפיורי שנה אחרונה . באזור המרכז מסתובבת כנופיה בת שלושה שודדים ערבים שעוסקים בפריצות לבתי עסק , גונבים , שודדים ולעתים גם רוצחים . בין האירועים שבהם היו מעורבים הייתה פריצה לבית החרושת לנעליים "כתר" בראשון לציון שבמהלכה רצחו את השומר , אשר היה אביו של חיים זינגר , איש פלמ"ח שלימים היה קצין הקשר של הפלמ"ח . ברחובות הם רצחו במהלך שוד קצין יהודי פולני שטייל להנאתו באחד הלילות עם רעייתו . בפתח תקווה הרגו איש פלמ"ח מהמחלקה מגבעת השלושה באחת ההיתקלויות . מפקדת ההגנה ראתה צורך דחוף לטפל בכנופיה והפקידה את הטיפול בידי יעקב פרולוב , מפקד נפת ראשון לציון , שלימים נודע כאלוף פרי מהמטבל . מפקדי הפעולה היו אביגדור יוסיפון ועודד ינאי , שניהם אנשי פלמ"ח ושייכים לש"י . טעות בזיהוי ראשית הוחדר לכנופיה בדווי משלנו , שכינויו לצורך העניין היה . "הרצל" המטרה הייתה לתפוס את השודדים תוך כדי ביצוע גניבה או שוד ולהוציאם להורג למען יראו וייראו . אבל במציאות לא תמיד הכול הולך חלק , ובמקרה הזה היו כמה וכמה כישלונות . בהיותי נער כבן 17 לא הייתי אמור להשתתף בפעולה , לגמרי במקרה השתרבבתי לעסק . אך משהוחלט שאשתתף , קיבלתי כמו כל השאר הודעה להתייצב בקיבוץ r ( גרעין "השומר הצעיר" שייסד את קיבוץ חצוח במרכז ראשון . חוליה אחרת שלא ידעה דבר על אופי הפעולה הביאה איתה למקום המפגש כלי נשק מאחד הסליקים בנחלת יהודה . תפקידה הבא היה לנקות את הנשק ולהחזירו לסליק . התפקיד שלי היה לנסוע לבית עובד , לביתו של אביגדור יוסיפון , ולהמתין שם עד שהכנופיה תתחיל בגניבת עגלים מהרפת של אביגדור . אז הייתי צריך לנסוע למארב , שהוצב בפרדס טוליפמן על כביש בית עובד-ראשון , ולהודיע שהם בדרך . שני אנשי הרזרבה של הפלמ"ח , שמשון רבינוביץ וגדי ראשוני ביקשו להצטרף , ותפקידם היה לזהות את הרכב של הכנופיה ולסמן באמצעות ירייה שאכן מדובר בהם . לרוע המזל , הם סימנו רכב של תייר מצרי הוא נעצר על ידי המחסום , שוחרר מיד ונשלח לדרכו . החשש היה שהוא ייסע מיד למשטרה , ולכן המארב התקפל וחזר לראשון , וגם אותי החזירו לשם . בהמשך החליט עודד ינאי לחזור ולהציב את המארב מחדש , אבל לא באותו מקום . המקום החדש שנבחר היה במזלג המוביל לכיוון פלמחים של היום - אז מחנות הצבא הבריטי - וגם לדרך עפר שהתמשכה לאורך שפת הים אל יפו . זאת הייתה הדרך שבה נהגה הכנופיה לנסוע ליפו . היות שכבר הייתי לשותף סוד הציעו 7 י להצטרף לחבורת הלוחמים . קיבלתי סטן ושתי מחסניות , עליתי יחד עם כולם על המשאית ודהרנו להציב את המארב בתקווה שהכנופיה תגיע . באותה תקופה הוטל עוצר בלילות , והמשטרה ערכה סיורים בכבישים . ששת הלוחמים שכבו בתעלה לאורך הכביש ורק חיכו לפקודה . עודד ניצב כמו שוטר תנועה על הכביש הראשי , ואנחנו בכביש הצדדי , כאשר המשאית חוסמת כמעט לגמרי את המעבר . כעבור זמן לא רב ראינו אורות של מכונית מתקרבת והיינו בהיכון . למרבה הצער , "הרצל" שלא היה אמור להיות במכונית , היה בה באותו זמן מסיבה כנופיה ערבית , 1948
|
|