|
|
עמוד:24
בנתיבים המחברים בין מרכז אסיה בואך סין במזרח והים השחור ומערב אירופה במערב . הטופוגרפיה של הקווקז , שם נמצא רכס הקווקז הגבוה , מותירה שפלת רוחב אחת המאפשרת מעבר ממזרח למערב שגאורגיה ובירתה טביליסי במרכזה . אובדן השליטה על נתיב תחבורה זה מאז קריסתה של ברית המועצות הגביל את יכולתה של רוסיה לשמר את ההגמוניה שלה במרחב שהיה עד אז בשליטתה המלאה . חשיבותו של הנתיב אף עלתה בשנים האחרונות משעה שהתפתח גם כנתיב צינורות ייצוא האנרגיה של מדינות אגן הים הכספי העשירות בנפט ובגז טבעי - קזחסטן וטורקמניסטן במרכז אסיה ואזרבייגן בדרום הקווקז . שליטה על נתיב צינורות ייצוא האנרגיה חשובה לשליטה רוסית על ייצוא האנרגיה ממרכז אסיה ובכך על כלכלתן של מדינות אזור זה . גזרת הים השחור היא מרחב נוסף שיעדי המלחמה של רוסיה ביקשו להביא בו שינוי אסטרטגי רוסיה מוגבלת במוצא שלה לים , שכן מרבית נמליה צפוניים וחסומים לתנועה חלק מעונות השנה כתוצאה מתנאי אקלים קשים . הים השחור הוא המוצא העיקרי של רוסיה לים הפתוח ועל כן חשוב לה במיוחד . הקמתה של אוקראינה כמדינה עצמאית בעקבות קריסת ברית המועצות הביאה לאובדן שליטה רוסית על חלק גדול מרצועת חוף הים השחור . בכך גם הוצב איום על חופש הפעולה של בסיס הצי הרוסי החשוב בים השחור , בסבסטופול , שכיום מוחכר לרוסיה על ידי האוקראינים . הוצאת הגאורגים והקמת מדינת חסות רוסית באבחזיה , שלה רצועת חוף של כ 215 ק"מ ורצף טריטוריאלי עם רוסיה , יכולות להבטיח לרוסיה לטווח ארוך גישה נוחה לים לזו במקום זו שאיבדה לפני 20 שנה . כניסת גאורגיה לעימות : הנחות מוטעות על העיתוי למלחמה השפיעו במיוחד שני אירועים בזירה הבינלאומית : הטיפול בפנייתה של גאורגיה להתקבל לנאט"ו , כחלק ממגמת ההתפשטות של נאט " ו מזרחה למדינות ברית המועצות לשעבר , והכרזת העצמאות של קוסובו שבבלקן בפברואר . 2008 בקשתה של גאורגיה להתקבל לנאט " ו נדחתה בפסגת נאט"ו בבוקרשט באפריל . 2008 במקביל אושרה התחייבות נאט"ו לקבל את גאורגיה לארגון בעתיד במועד שלא נקבע . בכך נוצר חלון הזדמנויות ליוזמה הצבאית הרוסית , שכן דחייה של המהלך עלולה הייתה להגביל את חופש הפעולה הצבאי של רוסיה בעתיד . ההכרה המיידית של מדינות המערב ובראשן ארה"ב בעצמאות קוסובו , תוך התעלמות מוחלטת מהתנגדות הנחרצת של רוסיה לכך , יצרה תנאים נוחים במערכת הגלובלית למהלך של תגובה רוסית בגזרה החיונית לה . החלטת נשיא גאורגיה שלא להימנע מעימות צבאי התבססה על הנחות שהתבררו כמוטעות הן לגבי הכוונה הרוסית והן לגבי העמדה האמריקאית . הגאורגים לא העריכו שרוסיה תחרוג מעבר לאזור הקונפליקט בדרום אוסטיה ותקדם את כוחותיה ותשתלט על שטחים גדולים בגאורגיה עצמה . הם גם לא צפו את היוזמה הצבאית הרוסית בשטח גאורגיה לחוף הים השחור . במישור המדיני הם ציפו למעורבות מדינית אמריקאית נמרצת שתבלום את הפעולה הרוסית הצבאית . הם לא העריכו את חוסר האפקטיביות של התמיכה האמריקאית , אשר אף שראתה בגאורגיה בהנהגתו של הנשיא סאאקאשווילי בעלת ברית מובהקת , לא פעלה במהלך המלחמה באופן נחרץ , ולא עלה בידה לסייע לה . ההכרה בפערי הכוחות והנחיתות הצבאית הן שהביאו להפסקת הלחימה הגאורגית בהמשך את ההנחיה לצבא גאורגיה לחדול מלחימה בעיר גורי , עיר הולדתו של סטלין שנמצאת על הציר המרכזי המוביל מדרום אוסטיה לבירה טביליסי מרחק 96 ק " מ ממנה , הסביר הנשיא סאאקאשווילי למקורביו בכך שאינו מתכוון להפוך את העיר לסטלינגרד שנייה ולהביא בכך לחורבנה . הנקודה הישראלית למלחמה היה גם היבט ישראלי . ישראל מצאה את עצמה מעורבת במלחמה ובאירועים שקדמו לה בעקבות מכירת ידע וטכנולוגיה צבאית לגאורגים . הקושי של רוסיה להכריע את המלחמה במינימום נפגעים נבע מהיכולות הצבאיות שקיבלו הגאורגים מישראל . במיוחד הכעיס את הרוסים הסיוע הישראלי לגאורגים בתחום המזל"טים . לחץ רוסי על ישראל , כולל איום באספקת מערכות נשק מתקדמות למדינות עימות ערביות וכן לאיראן , הביא מיד עם סיום המלחמה להפסקת הסיוע הביטחוני הישראלי לגאורגיה , ובהמשך אף לנכונות ישראלית תקדימית למכור מזל"טים - ואף לסייע בייצור מקומי שלהם - לרוסיה . רוסיה השיגה את עיקר יעדיה במלחמה : חידוש נוכחות מדינית וצבאית בדרום הקווקז , ובכך השגת שליטה עקיפה אך ממשית על נתיבי התחבורה וייצוא האנרגיה של מדינות מרכז אסיה והקווקז . שליטה כזו מבססת את ההגמוניה הרוסית במרחב אירו אסיה . הרחבת רצועת החוף בים השחור משפרת משמעותית לא רק את מעמדה של רוסיה באגן הים השחור אלא גם את אפשרות הגישה של רוסיה , שהיא מעצמה יבשתית , לים הפתוח . במישור המדיני סייעה המלחמה לרוסיה להפגין את נחישותה לגבי הבטחת האינטרסים שלה בסביבתה הגיאו אסטרטגית , והייתה לה השפעה על גיבוש הערכה אמריקאית מחודשת של יחסים מאוזנים יותר עם רוסיה במערכת הגלובלית וכן על שינוי המדיניות האמריקאית במרחב אירו אסיה והכרה של זה . במעמדה המיוחד רוסיה במרחב 4 ^
|
|