|
|
עמוד:16
מדיניות ארצות הברית במלחמת y 7 D 0 n הישגים וכשלים שלומי חלטתו של מנהיג עיראק , צדאם חוסיין , לפלוש לכווית בקיץ 1990 העמידה את ממשל הנשיא בוש בצומת מבחן חמור . על הפרק עמדה סוגיה רחבה בהרבה מזו של כיבוש כווית בידי עיראק - סוגיית "קדושתו" של הסטטוס קוו הבינלאומי , ובעיקר הטריטוריאלי . לממשל האמריקאי היה ברור שהשלמה עם המציאות החדשה שנוצרה באזור עם כיבוש כווית בידי עיראק עלולה להוביל לשתי התפתחויות בלתי רצויות : א . עיראק לא תסתפק בכיבוש כווית ותבקש להרחיב את מעגל כיבושיה לעבר מדינות המפרץ , ואולי גם סעודיה . ב . מדינות אחרות במערכת הבינלאומית ילכו בעקבות עיראק ויובילו לערעור חמור של יציבות המערכת הבינלאומית . לכך עלולות היו להיות כמובן השלכות מרחיקות לכת גם במישור הכלכלי . ארצות הברית עמדה במבחן זה בכבוד . בפני ממשל הנשיא בוש עמדה אופציה של הליכה בכיוון של מדיניות פייסנית מול צדאם ח וסיין . היו לו סיבות טובות לבחור באופציה זו . צדאם הפגין נחישות וביטחון עצמי . ידיעות רבות דיווחו על כך שיש ברשותו מאגרי נשק לא * פרופסור , חוקר בכיר , מכון בן גוריון לחקר ישראל , אוניברסיסת בךגוריון בנגב , ועמית מחקר במכון למחקרי בי 0 חון לאומי באוניבר 0 י 0 ת תל אביב ; zakis @ inss . org . n מדינתיים צרים , ולאו דווקא פאךערביים . יש קשר ישיר בין ההשלמה הערבית עם הסדר המדינתי הקיים , תבוסת עיראק על ידי ארצות הברית ב 1991 וחידוש תהליך השלום בשנות ה . 90 ההשלמה עם הסדר המדינתי הקיים הקלה גם על ההשלמה עם קיומה של ישראל כחלק מן הסדר הזה . ניצחון ארצות הברית על עיראק התאפשר בין היתר בשל קריסת ברית המועצות , אשר שללה מן הערבים גיבוי בינלאומי חיוני והותירה את ארצות הברית כמעצמת על יחידה , שיכלה לעשות כמעט ככל העולה על רוחה . ניצחון ארצות הברית במלחמה הקרה ותבוסת עיראק היטיבו עם מצבה האסטרטגי של ישראל . העלייה ההמונית ממדינות ברית המועצות לשעבר ודעיכת האינתיפאדה הראשונה הוסיפו גם הן לשינוי יחסי הכוחות האזוריים לטובת ישראל . אש"ף שתמך תמיכה נלהבת בצדאם חוסיין בפלישתו לכווית מצא עצמו אחרי המלחמה בפני שוקת שבורה . על סף פשיטת רגל בשל נקמנות מדינות המפרץ על התמיכה בעיראק ; בחשש שתהליך מדריד יעקוף אותו באמצעות נציגים פלסטינים ,-מהשטחים ובתחושה שהזמן פועל לרעתו בשל העלייה ההמונית לישראל ודעיכת האינתיפאדה - אש"ף ביקש להיחלץ מן המבוך על ידי הסדר עם ישראל . אם הפלסטינים יכלו לעשות כן בשל האינטרס הלאומי הצר שלהם , קל וחומר הירדנים שיכלו עתה להתקדם במסלול שלהם עד לכדי חתימת חוזה שלום נפרד עם ישראל . כל זאת , כמו שאר הערבים , בשם האינטרס המדינתי הצר ( אל ודצוציה אל קוסריה ) חולשתן הגיאו פוליטית של המדינות הערביות ( במיוחד אלו ללא הכנסות אדירות מנפט ) הלכה והעמיקה עם הזמן . זאת במיוחד בשל אי יכולתן להיחלץ מן המשבר החברתי כלכלי העמוק שבו היו נתונות , בשל הפער הקיים בין קצב הפיתוח הכלכלי לבין קצב הריבוי הטבעי . כך יכלה ארצות הברית למחוץ את עיראק שוב ב 2003 ללא כל תגובה מן העולם הערבי . פרשנים ערבים יכלו רק לבכות את הפיכת הערבים ל"תופעה אקוסג 1 ית" ( ס'אהרה צותיה , ( וזאת בשל הגבלת תגובתם למלל בלבד בערתי הטלוויזיה למיניהם . הערביות , שהיא זהות חילונית בעיקרון , הייתה למשך דורות הפלטפורמה לפוליטיקה חילונית ולתהליך החילון בכלל בעולם הערבי . ועל כן לשקיעתה היו השלכות מרחיקות לכת ביותר על דמותן החברתית פוליגוית של המדינות הערביות . תהליך החילון , שראשיתו עוד במחצית השנייה של המאה ה , 19 נתון בנסיגה מתמשכת בשני הדורות האחרונים . בשל חולשתן היחסית של המדינות הערביות בעשורים האחרונים ניכרת גם מגמה גוברת והולכת ולפיה המדינות הלא ערביות של המזרח התיכון , תורכיה ואיראן , ממלאות את החלל שהותירו הערבים מאחוריהם . אך גם הן מייצגות בימינו דגמים אסלאמיסג 1 יים ( מאוד שונים , יש לומר ) של הפוליטיקה , ממשטר חכמי ההלכה באיראן ועד למפלגת הצדק והפיתוח בתורכיה השומרת , בינתיים לפחות , על כללי המשחק הדמוקרטיים הרב מפלגתיים . ההתקוממות הערבית של השנה האחרונה כנגד המציאות הכלכלית חברתית חסרת התקווה ברבות מן המדינות הערביות סוללת את הדרך לחברות שייתכן שיהיו יותר פלורליסטיות , פחות אוטוקרטיות , עם השתתפות פוליטית המונית ודעת קהל בעלת משקל ותהודה שכמותם לא ידענו בעבר . אך מדובר בחברות שבהן החילון בנסיגה , וידם של הכוחות הפוליטיים החילוניים על התחתונה . האסלאם הפוליטי על גווניו השונים מייצג את הכוחות המובילים שמעצבים את פני החברה , יותר מכל השאר . ניצחונם בבחירות האחרונות בתוניסיה , במרוקו ובמצרים לא צריך להפתיע איש . הוא בבואה של תהליכי תמורה שהתחוללו בשני הדורות האחרונים , ושמלחמת המפרץ לפני 20 שנה הפנתה אליהם זרקור בוהק .
|
|