אתגר הטק"ק העיראקי

עמוד:14

. 3 ירי באמצעי אש מגוונים . הנשק ה"חכם" - "זולל" מטרות : . 1 טילי ה"טומהוק" עם טווח של מעל 1 , 000 ק"מ , עם ראש ביות אלקטרו אופטי , נווט מכ"ם וראש נפץ של 500 ק"ג . . 2 מטוסי קרב מתקדמים כמו n m F-16 c F-15 E המצוידים במערכות "לנטריך וטילים אלקטרו אופטיים כמו ה"מייבריק . 3 . " 2 מטוסי תקיפה אשר עשו שימוש בנשק מתביית לייזר כמו ה"תנדרבולט" 4 A-10 מסוקי קרב עם טילי לייזר מתבייתים כמו ה"אפאציי" וה"סופר . 5 . "וברהק פגזי ארטילריה מתבייתי לייזר כמו . 6 . "קופרהד"ה רקטות ארטילריות MLRS-ATACMS עם טווח של 9 . r 110 גורמי הערכת המטרה : . 1 ערכה המבצעי . 2 סדר הופעתה בשדה הקרב . . 3 יכולות איתור וזיהוי . . 4 שיעור הזיהוי והדיוק הניתנים להעברה למערכת הנשק . . 5 יכולת העסקת המטרה והשמדתה . שלב האיתור בתהליך ההרכשה : . 1 איסוף ועיבוד מודיעין מטרות . . 2 מילוי התנאים ( קביעת המטרה . 3 . ( העברת המטרה לגורמי האש . תוצרי האיתור : . 1 העדפת המטרות . . 2 קריטריונים לבחירת המטרות . . 3 מילוי התנאים לתקיפת המטרות . אמצעי האיסוף הלאומיים בזירה וברמה הסקסית . 1 לוויינים - ספקי תצלומי האוויר העיקריים , הוגבלו בשל התקשורת ויכולת הדיווח ( רק כל 24 שעות ) ובתכנון מסלולם . . 2 מטוסי ביון נו-2 וי TR- 1 ( מחליפי ה ג-2 - ( 1 רק חמישה היו זמינים ערב המלחמה . לקראת תחילת המלחמה ובמהלכה הגיע מספרם לשישה u-2 ושישה TR- 1 השימוש העיקרי בהם היה לתצלומי אוויר ולתצלומי מכ"ם ( SAR ) לרמת הזירה ומעליה . תוצאות הגיחות היו מדווחות למרכז הצילום האווירי והסיור . הגיחה האחרונה לפני המהלך הקרקעי התקיימה ב 23 בפברואר , וזו שלאחריה רק ב ו במרס לאחר שהמהלך הסתיים . . 3 מטוסי סיוריצילומי יפנט 1 ם" - RF-4 B יצאו משירות ערב מלחמת המפרץ ועדיין לא הוחלפו על ידי מטוסי ה"הורנט" F-18 עם מאת הצילום התואם . . 4 מזל"טים - צי ארה"ב היה הארגון היחיד מבין הכוחות המזוינים שהחליט לרכוש כמה מערכות ניסיוניות של מזל"ט ה"סורק" הישראלי ( תחת הכינוי ( "פיוניר" לאחר הצלחות צה"ל בהפעלתו במלחמת שלום הגליל ובלבנון בכלל . הצי רכש אותן לצורך הכוונת אש התותחים של ספינות המערכה שלו מסוג . "איווה" במלחמת המפרץ עשו שימוש בפלגות הקיימות הן לצורכי הנחתים והן לצורכי הצבא בתפקידי הכוונת אש תותחים , סיור אוויר והערכת נזקי מלחמה . כל המשתמשים היללו את ביצועיהן כאשר בוצעו 522 גיחות ב 1 , 641 שעות טיסה , בעיקר על ידי הצי אולם גם על ידי חיל הנחתים והצבא 48 ) גיחות בלבד . ( הצלחתה של מערכת זו במלחמת המפרץ הייתה זרז להחלטת כל זרועות הצבא האמריקאי להיכנס לתחום פיתוח ורכש מזל"ג 1 ים . . 5 ברמת הארמיה והקורפוסים ( גייסות ) - היו שלוש חג 1 יבות מודיעין : אחת למפקדת הארמיה ה 3 ואחת לכל אחד מהקורפוסים ה 7 וה . 18 כל חטיבה כללה גדוד מודיעין אווירי וגדוד מודיעין קרקעי ( שכלל פלוגת חדירות . ( SR א . גדוד המודיעין הקרקעי אורגן וצויד בעיקר לתפקידי סיגינט ול"א ( פלוגה n ולא היה יעיל בשל היעדר תקשורת בצד העיראקי . ארבעה צוותי החקש"בים ( חוקרי השבויים ) הוצפו באלפי שבויים והיו חסרי אונים מול הטיפול בהם והחזקתם . ואילו פלוגת החדירות לא הופעלה כדי לא לגלות כוונות . ב . גדוד המודיעין האווירי כלל שש מערכות קומינגו ואיכון מסוג "גוארדרייל" על מטוסים קלים אשר "גיהצה את השמיים לחינם בשל היעדר תקשורת בצד העיראקי ; עשרה מטוסי "מוהוק" OV-1 D ( אשר מרביתם הופקעו , כאמור , על ידי מפקדת הפיקוד ) - חמישה מהם צוידו במערכות איכון ואלינט ולא היו יעילים בשל היעדר קורנים בצד העיראקי וחמישה צוידו במצלמות אלכסוניות או במערכות צילום מכ " ם ישנות . ( SLAR ) הם היו כמעט חסרי שימוש בשל היעדר תנועות בחזית העיראקית ובקרבתה ואיום נשק הנ"מ העיראקי כנגד מטוסי הטורבו פרופ האיטיים . סיכום ומסקנות המאמץ הגדול שהשקיע המודיעין האמריקאי בגורמי הסיגינט כלקח ממלחמת וייטנאם והזירה האירופית הוכח כטעות לאחר הצלחת המבצע לשיתוק מערכות השרב והתקשורת העיראקיות ודממת הקשר שנקטו האחרונים . כתוצאה מההתמקדות בסיגינט היה מחסור במודיעין חזותי וחסרה היערכות מתאימה לטיפול ולחקירה של אלפי שבויים עיראקים ולהיעדר כמעט מוחלט של תנועות בצד העיראקי של החזית ובקרבתה . התוצאה הייתה קריסה של כל מערכות המודיעין האמריקאיות בזו אחר זו . בתנאים אלה לא מפליא שאף משגר טק"ק עיראקי יחיד לא הושמד במהלך המלחמה אותר , זוהה או כולה ^^ . רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמי 49 מרכז המודיעין המשולב של פיקוד המרכז נאלץ ליצור מרכיבים ארגוניים ותפקודיים אשר לא היו קיימים כלל בעתות שלום או שהוזנחו עד כדי שכחה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר