|
|
עמוד:11
הקדמה נושא הזהות , שיידון בספר זה , מעסיק אותי שנים רבות . הדחף הראשון לתהות על אודותיו התחולל עקב פגישתי החוזרת עם אירופה , עם זכר התרבות היהודית גרמנית , כשהשתלמתי בספרויות אירופיות באוניברסיטת ציריך בשנת . 1964 אחד מן המרצים שם הרצה בזלזול גלוי על הליטךאט ( כפי שכינה אותו ) יעקב וסרמן . הדמות ועולמה הרוחני הקרוע ריתקו אותי , ועם שובי ארצה כתבתי מאמר על פרשת וסרמן ( שקד . ( 1965 ב 1968 / 69 שהיתי בשנת שבתון בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי , ארצות הברית . זאת היתה שנה מעניינת , שבה זכיתי להכיר את יהדות ארצות הברית ואת הווייתה התרבותית . בעקבות זה כתבתי את הספרון אם תשכח אי פעם . ( 1971 ) הרחבתי נושא זה בשני ספרים < ספר הכתוב בגרמנית ומוקדש כולו לספרות יהודית בלשונות לעז ( Shaked 1986 ) וספר באנגלית המוקדש בחלקו לנושא זה . ( Shaked 1987 a ) גישתי לנושא הושפעה במידה מסוימת ממפת הדרכים לספרויות יהודיות שהתווה דב סדן ( סדן , ( 25-16 , 1962 המקובלת עלי עדיין , אף על פי שהיא מנומקת אצלי בדרך שונה . יהודים נפוצו בכל ארצות תבל ונזקקו ללשונות שונות כדי להביע את חוויותיהם והגותם . הבעיה שהטרידה אותי היתה : כיצד שמרו על זהות יהודית של הטקסטים שכתבו בלשונות הארצות המארחות וכיצד עיצבו זהות יהודית זו . משנות השבעים ואילך רציתי לכתוב ספר מקיף על הבעיה ועל מימושיה : תחילה נטיתי ליצור חתכי רוחב גדולים כדי להקיף את הנושא ולעקוב אחרי התפתחותו ההיסטורית . אך מהר מאוד למדתי , שמה שניסיתי לעשות בספרי על תולדות הסיפורת העברית לא יצלח כאן : החומר מרובה מדי ומגוון מדי , ואינני שולט בכל השפות שיהודים כתבו בהן במאה העשרים , קל וחומר במאות קודמות . לכן הגבלתי עצמי לשפות ולספרויות שאני בקי בהן פחות או יותר ( הספרות היהודית גרמנית והספרות היהודית אמריקנית . ( במקום להתפרש על פני חתכי רוחב ואורך שאין להם קץ , בחרתי לשוב אל שיטת 'הביקורת החדשה' שבה נעזרתי לא אחת במהלך עבודתי הביקורתית , אך כאן ייחדתי את הדיון למרכיב התימטי ( זהות . ( בחרתי במספר מצומצם של יצירות משל סופרים יהודים , שנושא
|
|