|
|
עמוד:10
על ידי מוסדות היישוב העברי בארץ ישראל ולאחר מכן על ידי ממשלות ישראל . נקודת המוצא של הפעולה ביבשת אסיה היתה שונה , מבחינתה של ישראל , מזו שהיתר . נתונה לה באירופה או בשתי האמריקות , או אפילו באפריקה שהפכה יעד דיפלומטי בתקופה מאוחרת יותר . דברים אלה נדונו בספר . מלבד הניסיון לשחזר את המאורעות ההיסטוריים עצמם , עסקתי גם בליבון סוגיות שונות שעוררו פולמוס ציבורי בישראל , כמו למשל : האם הזניחה ישראל את אסיה ? או האם החמיצה ישראל הזדמנות לקשור קשרים עם סין העממית בשנות החמישים של המאה הקודמת ? וכיוצא בזה לגבי סוגיות נוספות . ידיעתו של ספר זה רחבה למדי . לפיכך נמנעתי מהרחבת הדיון לסוגיות בינלאומיות כלליות , שהיו להן השלכות על מעמדה של ישראל באסיה , כגון המלחמה הקרה או מדיניותן של ארצות " העולם , "השלישי להוציא מקומות שהדבר היה הכרחי והתבקש מאליו . הספר נכתב בעיקרו מנקודת מבט ישראלית . הסתמכותו העיקרית היא על מסמכים ישראליים , אם כי בעניינים מסוימים הסתמכתי גם על מסמכים ממקורות לא ישראליים . הספרות הרבה - ספרים , מחקרים ומאמרים - שפורסמה במקומות שונים בעולם , סייעה בידי להקנות פרספקטיבה רחבה יותר לעניינים שנידונו . עם זאת , יש לזכור שחוסר גישה לארכיונים של רוב מדינות אסיה אינו מאפשר בחינת עמדותיהן מנקודות הראייה שלהן . ארכיון המדינה ורוב הארכיונים האחרים בישראל , שעמדו לרשותי עד מועד סיום עבודת המחקר על ספר זה , פתחו את תיקיהם עד שנת . 1972 ואמנם , עד מועד זה מתבסס הספר בראש ובראשונה על מקורות ראשוניים . מכאן ואילך נאלצתי לסמוך במידה רבה על חומר עיתונאי ומאמרי חוקרים ופרשנים . למרות זאת , לא היה קושי בשחזור המאורעות ההיסטוריים גם לגבי התקופה שלאחר שנה זו , הודות לספרות הענפה שפורסמה על נושאים אלה בארץ ובחו " ל . אין לשלול את האפשרות שבמרוצת הזמן , עם פתיחת תיקים נוספים לרשות הציבור , יתגלו מסמכים שישפכו אור נוסף על עניינים אלה או אחרים שאולי לא נדונו כראוי ובמידה מספקת בספר זה . הספר נחלק לשתי חטיבות . בחטיבה האחת , פרקים ראשון עד חמישי העוסקים בגורמי יסוד במעמדה של ישראל באסיה . הפרק הראשון מתאר את הפעולה הדיפלומטית באסיה של התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל , ויש לראות בו מעין פרק מבוא ; ופרקים שני עד חמישי עוסקים במדיניותם ובפעולותיהם של דוד בן גוריון , משה שרת ואישים אחרים ובנקודות מפנה במעמדה ובמעשיה של ישראל ביבשת כגון ועידת בנדונג והתפתחות הסיוע ( מש"ב ) כמכשיר דיפלומטי . בחטיבה השנייה , מן הפרק השישי עד הפרק השמונה עשר , נדונה בפירוט התפתחות הדיפלומטיה הבילטרלית של ישראל עם כל אחת ממדינות אסיה . יש להבהיר כאן מונחי יסוד אחדים . המונח "אסיה " מתייחס , מבחינה גיאוגרפית , לכל האזור שמחופי הים התיכון ועד יפן . בשימוש המעשי שהיה מקובל במשרד החוץ - וכך נהגתי גם אני בספר זה - מתייחם המונח "אסיה " לכל המדינות מפאכיםתאן מזרחה . חלוקת משנה המקובלת בענייני מינוח אלה קובעת שב " דרום אסיה" נכללות הודו , פאכיסתאן , בנגלדש , נפאל , סרי לנקה ( ציילון ) והמלדיבים , ב"דרום מזרח אסיה" נכללות מיאנמר ( בורמה , ( תאילנד , ויאטנאם ,
|
|