|
עמוד:9
הקדמה לא קשה לראות , נדמה לי , שבתרבות הצעירה בארץ רבים מנסים לעשות דברים שונים מאד ממה שעשה הדור שלפניהם . קשה אמנם למצוא יוצרים וכותבים צעירים שיוצאים במניפסטים חגיגיים המסבירים מה הם עושים , או מהי המהפכה האומנותית שבשמה הם מדברים , ובכל זאת מהפכה כזאת מתרחשת . עושה רושם שברור לאומנות הצעירה שמה שנעשה לפניה לא יכול לשמש אותה ושהיא זקוקה לדרכים חדשות . כמו בכל שבר בשפה האומנותית גם כאן לא מדובר רק בטעם או בהעדפה סגנונית . מדובר בחוויות שונות באופן מהותי - תקוות שונות , ציפיות שונות , פחדים אחרים - הדורשים כלים חדשים . נדמה לי שאין טעם לשאול על הכלים בלי לשאול על החוויה . החוויות אינן אחידות , כמובן , והן משתנות מאדם לאדם . אבל למרות זאת , ולמרות היעדר המניפסטים , עולים מתחומים שונים של יצירה ופעילות תרבותית דברים שיש להם כמה קווים בולטים משותפים . יש קשר בין אורלי קסטל בלום ל"החמישיה , "הקאמרית בין "משינה" למקומונים , בין הרדיו שעושה אברי גלעד לסיפורים שכותב אתגר קרת , בין גפי אמיר לאוהד פישוף , בין עופרה ריזנפלד ל"שער האחורי" של עיתון . "העיר" במלים אחרות , יש כנראה משהו משותף בחוויה . ויש קשר גם , נדמה לי , בין סוג החוויה שבה מדובר לבין היעדר המניפסטים והיעדר הדיון של צעירים בתרבותם . הספר הזה מורכב ממאמרים שונים שנכתבו לפורומים שונים ( אם כי רובו של החומר נכתב במיוחד לצורך אסופה זו , ( ויש ביניהם הבדלים של היקף , נושא וסגנון . המשותף לכולם הוא הניסיון לתאר את מה שנראה לי כחוויה הבסיסית המשותפת , את התגובות השונות אליה , ובמידת האפשר להציע לה הסברים . מצאתי את עצמי נעזר שוב ושוב , אם לצורך הדגמה ואם לצורך הסבר , בדברים שכתב יוסף אל דרור . אל דרור הוא לא רק כותב בולט , * הוא גם , כך נדמה לי , מי שהצליח במידה גדולה במיוחד של רהיטות וחדות להאיר את החוויות ולהסביר אותן . בכך אין כדי להמעיט בערכם של כותבים אחרים . אלא שרובם מנסים להביא את החוויה יותר מאשר להסביר אותה . אל דרור מכוון אל משהו שהוא הקרוב ביותר בעיני לדיון בתרבות הצעירה . לעתים קרובות , יותר משהוא מבקש לשחזר * הוא כתב הרבה ל"החמישיה , "הקאמרית ל"שער האחורי" וכן מחזות שאותם גם ביים , ומעבר לכך נדמה לעתים שרוחו שורה על הרבה מהדברים שעושים אחרים .
|
|