|
|
עמוד:7
וזאת ליהודה פרופ' יהודה רצהבי יליד תימן ( שנת , ( 1917-ז"תרע היה בן שבע כשעלה לארץ ישראל עם הוריו . את חינוכו ותלמודו רכש בבתי הספר 'תלמוד תורה , 'לתימנים , 'תחכמוני' 'בלפור' , 'השכלה'ו בתל אביב של אותם הימים שבה השתקעה משפחתו . את השכלתו האקדמית קנה באוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות שפה וספרות ערבית , ספרות עברית ומקרא בשנים תרצ"ו-תרצ"ט , ( 1939-1936 ) והוסמך בתואר מ . א . מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה פעל בשירותי ההגנה ; ומשנת תש"ח ( 1948 ) ועד תשכ"ב ( 1962 ) שירת במשרד הביטחון . בשנת תשכ"ד ( 1964 ) נתמנה כמרצה לספרות ימי הביניים ולספרות ערבית יהודית באוניברסיטת בר אילן , וכמו כן הרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים . הוא חבר האקדמיה ללשון העברית ופרופסור מן המניין באוניברסיטת בר אילן . בחמישה תחומי מחקר עיקריים עוסק פרופ' רצהבי זה ארבעים שנה : . 1 חקר כתבי רב סעדיה גאון , . 2 ספרות ימי הביניים הערבית והיהודית ; . 3 חקר משווה בין שירת הזוהר העברית בתקופת ספרד לבין השירה הערבית ; . 4 עיוני לשון בשירה העברית ; . 5 מורשת יהדות תימן לענפיה — ובכל אחד מתחומים אלה הוא זוקף לזכותו מאמרי יסוד , גילויים חדשים , מהדורות מדעיות ראשוניות ודברי עיון ומחקר . מחקריו של פרופ' רצהבי משמשים מסד לכל דיון בחקר השירה העברית בימי הביניים , והקנו לו מקום של כבוד בין מעצבי פניו של המקצוע . יצירותיהם של ר' יהודה הלוי ור' שלמה אבן גבירול , שני הגדולים במשוררי תור הזהב בספרד , זכו למחקרים חשובים מבעל ספר היובל , ומאמריו על יצירתם ועל הרקע האישי שלהם האירו פינות רבות . מחקרים חשובים הקדיש פרופ' רצהבי לנושא הזיקה בין השירה העברית והשירה הערבית והם מקיפים נושאים מגוונים , משירי תפוחים ושירי הפרחים ועד לשירת הפרישות , הזקנה והמוות . תשומת לב מיוחדת הקדיש להשפעות השונות של אמרות , מאמרים , סיפורים ומשלים ערביים על יצירות יהודיות בספרד בימי הביניים . וכמובן אין לשכוח את עשרות הפיוטים והשירים הנעלמים , שהוציאם פרופ' רצהבי לאור בפעם הראשונה והוסיף להם פירושים מאירי עיניים . מחקריו בשני תחומים אחרים , לשון שירתנו בספרד ויצירת רב סעדיה גאון תרמו תרומה חשובה למחקר . מאמריו על לשון שירתנו בספרד מצטיינים בעומק רב ובידע נרחב ומציעים את מילונה של שירת ספרד . ספרו , אוצר הלשון הערבית
|
|