|
|
עמוד:12
במוקד מחקר זה העמדתי שאלות פסיכו תיאולוגיות המתמקדות במקומו ובמעמדו של היוצר היחיד בגעגוע אל הטרנסצנדנטי . הידברות זו בשירת זך עם הקאנון הנוצרי מגלה נהיות מטאפיזיות בקפלי שירתו של מי שזוהה בביקורת עם קדרות אקזיסטנציאליסטית ועם יסודות של התפוררות והיפרדות . הכיסופים הטרנסצנדנטיים משחררים בשיריו של זך , הנתפס כמי שכובש את הריגוש , איזו אינטימיות שאינה אופיינית לכלל שירתו . מכאן יש בעיניי בשירים הללו מעין טונאליות אינטימית , שאינה מאפיינת את הקלסתר הפואטי המקובל של המשורר . אני מבקשת קודם כול להודות לעמיתיי , בהם גם ידידים אישיים שקראו את כתב היד או שהיו בני שיח לעיוניי אלה . ביניהם אציץ את מנחם קיסטר , יהודה ליבס , צפירה פורת , יגאל שוורץ , נסים קלדרון , כריסטוף שמידט , בלהה בן אליהו , נתנאל לאור , עמינדב דיקמן , ענת ויסמן וקציעה עלון . הערותיהם העשירו את תוכנו של הספר , אף כי האחריות לנאמר בו הוא על כתפיי בלבד . תודתי נתונה לתלמידיי באוניברסיטה העברית , שעוררו אותי בסקרנותם לחפש תשובה לשאלות . הערותיהם הרחיבו את תובנותיי . אני מודה למירה פרלוב , רעייתו של הבמאי דוד פרלוב , על הרשות להשתמש בתמונות ובטקסטים מתוך סרטו המרגש " פגישות עם נתן . "זך תודה גם לקרן פוזן על תמיכתה במימון המחקר הנרחב על הדיאלוג בין הספרות הישראלית לבין הברית החדשה במסגרת פרויקט החילון . אני מודה מקרב לב לאלי גלעד , העורך הגרפי טוב הטעם , שעיצב את הספר , לעורכת תמנע הורביץ , ולהדס שבת נדיר , שסייעה בהדפסתו של כתב היד במסירות . ולבסוף - תודה לבנותיי הלית וגבריאלה , מקור השראה גדול בחיי , על השיחות הקסומות ומרחיבות הדעת עמן . עמוס בן זוגי היה , כדרכו לאורך השנים , איש שיח רב השראה בעת כתיבת הספר . מי יכול היה לדעת מה שלא ידעתי - שמסע אבל שירי יהפוך למסע אבל אישי . לו ולזכרו מוקדש הספר הזה .
|
|