בפתח הספר

עמוד:12

שנראו חשובים בעבר והם נדחים ומושמטים , ומקצתם זוכים למשנה חשיבות . וכמו בכל ארגון מחדש היה צורך לעשות פשרות , לקצץ ולצמצם . ספר זה מבוסס על התפיסה הקוגניטיבית . תפיסה זו צמחה בעקבות תאוריות בעיבוד מידע , ( Gardner 1985 , Baars 1986 ) והיא מושפעת רבות משלוש תופעות עיקריות המלוות אותה ו א ) ההתפתחות המדהימה בענף המחשבים r ב ) טכנולוגיות משוכללות לחקר המוח ; ג ) האכזבה הקשה מהזרמים השמרנים והקיצוניים בפסיכולוגיה המסורתית ( בעיקר מהביהביוריסטים . ( יש הטוענים כי הקוגניציה היא אחד מארבעה תחומים — בנוסף למחשבים , הנדסה גנטית וחלל — שבהם התחוללו מהפכות עיקריות בדור האחרון . תחום הקוגניציה נחשב כיום לענף העיקרי בפסיכולוגיה , והשפעתו רבה על תחומי המחקר ועל תחומי האבחון והטיפול , בהקשר ליחידים ולארגונים כאחד . הגישה הקוגניטיבית מתייחסת לאדם כיצור מורכב מאוד וכמי שפועל מתוך היגיון פנימי שיש לחושפו . האדם מסוגל לעזור לחוקר ולמאבחן להבין מה מתרחש אצלו ב"קופסה השחורה" באופן אקטיבי , ולא כחיה הרצה במבוכים לקבל חיזוקים , או כיצור מיסטי החשוף להשפעות דמוניות של העבר . כדי להבין מבפנים את n , mind מוכנים החוקרים מהזרם הקוגניטיבי , לקבל את דיווחיו של האדם על הדרך שבה הוא תופס את עצמו , את הזולת ואת העולם . האדם נעשה אפוא לשותף מרכזי בניסיון להבינו וחדל להיות אובייקט לצפייה בלבד . הספר מקיף את היסודות הבסיסיים של תחום הקוגניציה , ממערכות קשב וזיכרון ועד תהליכי היסק . המעטתי בסקירתן של תאוריות אחרות והתמקדתי בהצגה אינטגרטיבית של כל נושא ונושא , בהסתמכי על הספרות המקצועית בתחום , כדי לאפשר לקורא המשך עיון באחד התחומים שיבחר בו . כל חלקי הספר כלולים במסגרת של מודל שלם ואקלקטי כאחד . הכוונה באקלקטי היא להתייחס לצורך להציג , בכל פעם , ציר ארגון אחר ותמונה מזווית אחרת — כך יהיה אפשר להציב מול היצירה המורכבת , הנקראת אדם , תמונה אחידה התואמת את מטרתו הייחודית של כל דיון . הטענה הבסיית בספר היא כי באמצעות המידע המצוי בו יוכל האדם לשלוט על התודעה ( mind ) שלו , לאמור , במונחים הלקוחים ממדעי הטבע , הנדסה ק וגניטיבית . ( cognitive engineering ) החיבור בין קוגניציה — שפירושה תהליכי קשב , זיכרון וחשיבה , להנדסה — שהיא מדע העוסק בתכנון ובייצור של מבנים ומכונות , כלים ומכשירים באמצעות שימוש מעשי במתמטיקה ובמדעי הטבע , מבטא את הרעיון שלפיו יוכל האדם להנדס את הקוגניציה שלו על ידי שליטה , פיקוח ; בקרה והפקת לקחים ( מטה קוגניציה . ( בתחום הקונקרטי יכול האדם לתפעל מכשירים , מורכבים ככל שיהיו , אף אם איננו מהנדס — ולעתים אף ללא שום ידע והבנה באשר למרכיבי המכשיר , למבנהו

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר