|
|
עמוד:13
חוקיות אישית ולאומית הנחשפת בשירתו , אשר היוולדה ותוקפה חורגים מעבר לתחום האסתטי . השירה מגיבה על אתגרי המציאות , מפענחת אותם , מעבדת אותם ומעצימה אותם על פי דרכה . לעומתו , חנן חבר , במאמרו "שיר ההוד לבריון - אסתטיקה , פואטיקה , פוליטיקה ואלימות בשירת אורי צבי גרינברג בשנות , "השלושים רואה בעיקר בשירה הפוליטית של אצ"ג סדן לרקוע עליו יכולת אסתטית : "מפלטו האחרון של המשיח , המבודד והאבסטרקטי , הוא בקיום האסתטי" ( עמ' . ( 278 מהלך כזה מצוי לדעתו ביסודו של השיר "באזני ילד . "אספר חבר מטיח בגרינברג האשמה , לפיה שירתו של אצ"ג מיצגת סוג של אלימות אסתטית : "הייצוג האסתטיציסטי מעניק למושאיו מעמד של פולחן אל-זמני , בעל תכונות של אובייקט פולחני פטישיסטי , הרוכש לו משמעויות רוחניות דתיות באמצעות הדחקת ממדים של יחסיות היסטורית ומוסרית" ( עמ' . ( 280 הוא מבטא את עמדתו זו באמירות רבות ונוספות המעקרות למעשה את הלגיטימיות של משפטה המוסרי של השירה כשירת תוכחה הנאבקת על אמת טיעוניה גם מחוץ למערכת השירה . הוויכוח הוא על המעמד האונטולוגי , הרוחני , שיש לישויות הפואטיות הנולדות בשירת גרינברג : האומנם הן בגדר ישויות , סובייקטיביות ככל שתהיינה , בעלות תוקף אובייקטיבי שהעניק להן הכותב תוך שילובן במערכת תרבותית יהודית-עברית-לאומית טרנס-היסטורית , או שמלכתחילה הן רק מילים שאינן מסמנות אף לא דבר מלבד עצמן ? האם המיתוסים בוקעים , מתחיים , נולדים ומנסים להשפיע גם אל-מעבר להתרחשות השיר בהתחברם אל מערכות לשון , דמיון , תפיסה וחוקי קיום , הקיימים במעבה התודעה האישית , הלאומית והאוניברסלית או שקיימים הם כולם לשם היופי , לשם האסתטיקה ולא לשם בקשת האמת ותביעתה . לדעתו של מירון , ביאליק שינה את דעתו על אצ"ג "לא בזכות 'אנקראוך ( השירה הלירית " ( אלא דווקא "בזכות השירה הציבורית הנבואית שהמשורר הצעיר החל ליצור [ ... ] תוך עיבוד ממושך ומעמיק של הדימוי העצמי שלו והפיכתו מדימוי המשורר ה'משוגע' אחוז הפלצות לדימוי המשורר הנביא אחוז 'מורא הנבואה "' ( עמ' ;( 91 5 כלומר , לאחר שהמשורר התמסד קמעא . לפי מירון , ביאליק היה בעיני אצ"ג בעיקר משורר זעם לאומי , אבל צידוקו כמשורר לאומי ניתן לו מכוח שירת "יגון . "היחיד במסלול זה מציב מירון גם את שירת אצ"ג : "שירתו של אצ"ג מתעלה ( לשעה ) מזירת 5 יש לציין כי השגתו של מירון בסוגיה אחרת באותו עניין - על קליטתו של ביאליק מאצ"ג אלמנטים שיריים ותבניות שיריות בשנות יצירתו האחרונות כבר הושמעה אצל זיוה שמיר במאמרה , "רצח אב ורצח מלך" הכלול בספרה : השירה מאין תימצא , תל-אביב 1987 ( עמ' , ( 263-243 שם היא מעלה את ההנחה ששירים כדוגמת "גם בהתערותו לעיניכם" , "אבי"ו אינם אלא דיאלוג סמוי ( המכיל בין שיטיו רמזים אדיפליים פולמוסיים ) עם שירת "הצעירים" בכלל ועם שירת א "צ גרינברג בפרט ? ועוד נעיר כי פרשנותו של מירון לשיר "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" המובאת בסוף מסתו , הועלתה כהנחה פרשנית , במאמרה של שמיר "שיר הקונגרס לביאליק - בין הממסד הפוליטי לממסד , "הספרות בתוך : בין היסטוריה לספרות ( בעריכת מ' אורון ) אוניברסיטת תל-אביב , תל-אביב , 1983 עמ' ; 131-122 ( נתפרסם שוב בנוסח מתוקן , "לפתרון חידת 'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם , "' הספרות העברית ותנועת העבודה , בעריכת פ' גינוסר , באר-שבע , 1989 עמ' . ( 223-178
|
|