מבוא

עמוד:13

הזוהר הקדוש במדרש רות על כל אות ואות היוצאת משפתותיך ועולות למעלה ומשתעשע בהם מלך העולם ... אחי החזק במוסר אל תרף מהם ידיך בספר ראשית חכמה וס' חרדים המאירים עיניך וספר רבינו יונה וספר הזה אשר חברתי והוא לפניך ... ובשולחן ערוך או"ח ויורה דעה תהיה בהם כל זמנך כי הם עיקר לימודך וס' הזוהר והתקונים תקרא ולא 10 תאמר בהם דבר אלא אם כן יהיה כשמש נגדך" . ברם , למן המאה הט"ו , ויותר למן הט"ז ואילך , הועמדה הקבלה במוקד של ויכוחים . ככל שהוראותיה חדרו לתוך הפולחן הציבורי כן נתעורר לבם של חכמים שונים להתייצב בפרשת דרכים ולקבוע : "אם קבלה היא נקבל , ואם לדין — יש . "תשובה נושא זה נכרך בשאלה נוקבת בדבר מקוריות ספר הזוהר וסמכותו ההלכתית . העיון בים הספרות עשוי לגלות שבספרד נטו חכמים רבים לילך אחר הקבלה , ואילו בתורכיה , למשל , הוקירו את הקבלה כתורה נעלמה אך מנעו אותה מן ההמון ( כך נהגו , למשל , ר' אליהו מזרחי ובני חוגו . ( איטליה , לעומתן , שהיתה בית קיבול לפלגים שונים גם בשדה ההלכה והמנהג בכלל — שכן מקצתם בני רומא , מקצתם לועזים , מקצתם אשכנזים ועוד — וכשם שמפולגים היו בתחום האחד כן היו מפולגים גם ביחסם לענייני קבלה . למעשה , ככל שנדודי אבותינו הלכו ותכפו , ובימינו דרכים נעשו פתוחות וקלות למעבר , הלכו ורבו המנהגים בתוך הקהילה עצמה — איש ומסורת אבותיו בידו . לפיכך אין החוקר רשאי להעלים עינו מפירורי מידע ככל שיעלה המזלג מרחבי הספרות הכתובה . איגרות מסע , דרושים , ספרי הדרכה ומוסר , סידורים , תיקונים , ספרי הלכה ופרשנות , שאלות ותשובות — נדפסים וכתובי יד — כל אלה ועוד הם מן האוצר המזומן לחוקר בעולם הזה . אחת הדרכים המרכזיות לבדוק את מידת השפעתה של הקבלה בחיים הדתיים היום יומיים היא אקומולטיבית , לאמור , בדיקת סידורי תפילה , ובעיקר אלה שנותרו בכתבי יד מוקדמים ככל האפשר , וכן בדיקת ספרי מנהג והלכה . אך בעוד שהאחרונים נדפסו ברובם , הסידורים פזורים באוצרות בתי הספרים בעולם הרחב , מהם פגומים מאוד , ויש לבדוק אותם ככל שהיד מגעת . מכאן שאיסוף ראיות מכתבי יד של סידורים — ככל שירבו כן יימצא עולם המדע נשכר , משום שיהיה באלה כדי סיוע חשוב לשרטט תמונה נכונה ואמינה יותר של המציאות המגוונת . חקירותיי הרבות בתורי בספריות שונות בעולם אחרי ספרים נדפסים וכתבי יד מן העבר הרחוק והקרוב נתנו בידי כלים להערכה שקולה יותר של התפתחויות והשפעות . הקפדתי להביא לפני הקורא את שפע המקורות עצמם ( ויש ברשותי עוד מקורות שלא ראיתי טעם להלאות בהם את הקורא , ( כדי שיעמוד גם הוא מקרוב על הרקע והמצע . "למסקנות כפועל יוצא מכך , יש שהספר הזה בא חשבון עם חוקרים וביבליוגרפים ידועי שם שלא טרחו למצות דברים עד תומם . מובן שלא שמתי לי מטרה להתנצח עמהם , אלא להציב תמונה הבנויה על מרב המקורות עצמם , וממילא , כך משער אני , נחשף יותר מן המציאות כפי שהיתה . אין להסיק מן הדברים האמורים , שהקבלה חדרה לעולם הליטורגיקה והליכות החיים בלא כל קושי . מצד אחד , הכלל "מנהג אבותינו בידינו" מוצג לא אחת כנימוק להתנגדות לשינוי כלשהו . מצד אחר , סמכות מקובלת או אפילו נדודים מקהילה לקהילה — 10 משה רוזא , זכרון טוב , ליוורנו תקצ"ה , פרק יב , כ ע"א . 11 וראה את דברי האירוניה של ש"י עגנון שיובאו לקמן , במובאה האחרונה של פרק שלושים .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר