|
|
עמוד:11
לפי המסורת בידי אנשי הכנסת הגדולה , אין נוסחה אחד . סיבות שונות אפשר למנות להיווצרות תופעה זו , אך אותנו מעניינת התופעה כשלעצמה , ובמסגרת זו מעניינים יותר יתר חלקי הסידור , שכן באלה חלו שינויים ותוספות רבים . למן ימים קדומים ניתוספו בחלוף העתים קטעים שונים , כמו : , "קדושה" "האדרת , "והאמונה "עלינו לשבח" ואחרים , שהם טקסטים שמקורם בספרות ההיכלות שמתקופת התנאים והאמוראים . גם בימי הביניים נוספו קטעים שונים , שמקורם בספרות חסידי אשכנז , כגון "שיר , "הייחוד או משירתם המפוארת של משוררי ספרד , ביניהם : ריה"ל , רשב"ג , ראב"ע ואחרים . לצד אלה באו פיוטים מקומיים שחיברו בעיקר בעלי תפילה ושליחי ציבור שהיו תלמידי חכמים ונתקבלו בהרבה סידורים , וקצתם אף נתקדש במהלך הימים . מקצת הוספות נוצרו בהשפעות מקומיות שונות , וכך יש לנו סידורים מנהג ספרד , איטליה , רומניה , קרפינטראץ , פרובנס וכדומה . קצתן נוצרו בהשפעת ספרות המיסטיקה היהודית . גלוי הוא לעין שהקבלה העשירה את הסידור בתוספות ניכרות , ובמיוחד במאות האחרונות . בכל דור תופח והולך הסידור , עם שבמקרים מסוימים ניכרת גם התרופפות . ניתן להיווכח , הגם שמתוך תמיהה , עד כמה תרם עולם הסוד בכל הזמנים תרומה בלתי מבוטלת לעולם ההלכה והמעשה . בתקופת המשנה והתלמוד חדרו תפילות מעולם ההיכלות לתפילת הציבור , ואלה הן מן התפילות המרכזיות והידועות . אף בימי הביניים ניכרות השפעות מן הקבלה , אם כי בתקופה זו יש לדבר פחות על חדירת תפילות קבליות , ויותר על אריגת מסכת שלמה של "כנגד" ( בהקשר של חסידי אשכנז ) או על פרטים שעיקרם הלכתיים . למשל , הלכות שהיו שנויות במחלוקת בין גדולי חכמי ההלכה ( כגון הנחת תפילין בחול המועד ; נפילת אפיים ) והמקובלים נקטו עמדה מסוימת וזו נתקבלה בידי רבים , או אפילו הוראות והנחיות שמעיקרן נקבעו בבית מדרשם של המקובלים ( כגון חובת אגידת ארבעת המינים , ( או גם כאלה ששימשו מוקד חדש למחלוקת ( כגון הנחת תפילה של יד מיושב . ( והרי אין זה דבר של מה בכך שספר הזוהר , למשל , שלא נכתב כספר הוראות הלכתי , אלא במהותו הוא פירוש או מדרש לפסוקי תורה , ואגב כך נידונים בו בדרך אסוציאטיבית נושאים הרבה ואף רעיונות מופלגים , ובתוכם גם עולות הוראות המתבקשות כמעט מאליהן מהלוך המחשבה הקבלי מיסטי . והנה , אלה אכן מתורגמות הלכה למעשה . בכך נמצאת למד עד כמה העניקה הקבלה דפוסים , משמעויות וחיים חדשים למצוות ולאורח החיים . הקבלה מעצבת אפוא ממד חדש לעולם הדתי — בעיון ובמעשה כאחד . בדורות שלאחר הזוהר חשפו המקובלים עצמם את הצד הפרקטי המשתמע , נהגו לפיו , ועשו לו כנפיים . ומהם ראו וכן עשו . יש שהשפיעו יותר , ויש — פחות . ככלל , בימי הביניים קשה למצוא ויכוחים ישירים נגד הוראות הקבלה . מלחמתם של ר' מאיר בן שמעון מנרבון במאה הי"ג , ושל החכמים הנזכרים בשו"ת הריב"ש ( סי' קנז ) במאה 5 כגון תיקון שובבי"ם . ראה להלן , פרק עשרים ושבעה . 6 ברצוני להוסיף , כי אפשר למצוא לכך ביטוי גם ברובד הלשוני . וראה מ"צ קדרי , מירושת לשון ימי הביניים , תל אביב תש"ל , עמ' ; 144-57 מ' חלמיש , לקט פתגמים , סיני , פ ( תשל"ז , ( עמ' רעו-רפג ; הנ"ל , לקט פתגמים ( ב , ( סיני , פה ( תשל"ט , ( עמ' רסג-רעא . אך אין כאן המקום להאריך בכך . 7 ראה גם דברי ר' אברהם אבולעפיה באגרת וזאת ליהודה , נדפסה בידי א' ילינק , גנזי חכמת הקבלה , לפסיא תרי"ג , עמ' . 19
|
|